"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"

(יח, יט)

פירוש:

"כי ידעתיו", לשון חיבה (רש"י). כי באמת היו בזמנו של אברהם אבינו כמה עובדי ה'.

ואף על פי כן לא יצאה מהם אומה או אפילו משפחה שתזכה לעבוד את ה', ולמה זה.

וגילתה לנו התורה טעמו של דבר, והוא משום שכולם לא היתה מגמתם אלא שהם עצמם יעבדו את ה'.

אבל אברהם אבינו עליו השלום היה אוהב נאמן לה' יותר מכולם.

לכן עמל בכל כחו לפרסם אלקתו בעולם לעין כל.

ועל אשר התחזק בכל כחו לזרז לכל הנבראים שיכירו אלקותו וילכו בדרכיו, זיכהו ה' ונתן לו את יצחק ויעקב

 וי"ב השבטים שהלכו אף הם בדרך זו לזרז אנשים לעבודת ה', עד שיצאה ממנו אומה שלמה של עובדי ה'.

וזהו שאמר הכתוב: "כי ידעתיו", היינו אהבתיו. ומפני מה אני אוהב אותו יותר מכולם, והלא יש כמה עובדי ה' בבית

המדרש של שם ועבר, "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו (הינו כל הנלווי אליו) ושמרו דרך ה'.

ומעתה, ומאחר שאנו מזכירים תמיד זכותם של האבות ומבקשים שתגן עלינו, צריכים אנו לנהוג בדרכם.

לזרז איש את רעהו, ומכל שכן את בניו, לעבודת ה'. ובזה נמשוך אלינו אהבתנו, ותהיה לנו זכות לפניו בזה ובבא.