חלק ב'

תיאור קרב קרקר לפי המונולית מכורח'

 

מונולית = אנדרטה עשוייה מאבן.
כורח' = שם מקום בדרום טורקיה, שם נמצא המונולית
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, בעיר קרקר שבדרום סוריה. הקרב
נערך בין שלמנאסר השלישי מלך אשור לבין ברית של 12 מלכים, שניסו למנוע את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. אחד המלכים שהשתתפו בברית המלכים הוא אחאב מלך ישראל, הנזכר בשמו במונולית מכּוּרְח המתאר את הקרב. ככל הנראה (ובניגוד לכתובות האשוריות המתארות את הקרב) מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית והתפשטות האימפריה האשורית אכן נבלמה לקרוב למאה שנה. 

על המצבה חרוטה דמותו של המלך האשורי שלמנאסר השלישי (824-858 לפנה"ס).

בכתב יתדות מתועדים מסעות המלחמה שלו בשש שנות מלכותו הראשונות.

השנה הששית (853 לפנה"ס), שבה נערך הקרב בקרקר, מפורטת במיוחד.

למרות דברי ההתפארות של המלך האשורי, ריבוי מסעות המלחמה לאזור שבין הפרת והים התיכון מלמד על כוחן המדיני והצבאי של המדינות באזור זה. המונולית מזכיר את ברית 12 המלכים ובתוכם 'אחאב הישראלי", שתפס את המקום השלישי ברשימת המלכים. במערך הכוחות תפס הצבא הישראלי בראשותו של אחאב מקום של כבוד: 2000 רכב ו-10000 רגלי. מדובר בעצמה צבאית בלתי רגילה.   

  

 

א.    לפניכם חלק מן הכתובת המתארת את קרב קרקר:

 

"בשנת האֶפּוֹנִים דין-אשור, בי"ד באייר, יצאתי מנינוֶה ועברתי את החידקל... יצאתי מחלֶבּ והתקרבתי לעריו של ארחלנ החמתי. כבשתי את ...ער(י) מלכותו והוצאתי את שללו, רכושו וחפצי היכליו. שילחתי אש בהיכליו. יצאתי מארגנ והתקרבתי לקרקר. את קרקר עיר מלכותו הרסתי, עקרתי ושרפתי באש. 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים, 20,000 רגלי של הדדעזר מארם-דמשק; 700 מרכבות, 700 פרשים, 10,000 רגלי של ארחלנ החמתי; 2,000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי; 500 חיילים מגבל; 1,000 חיילים ממצרים; 10 מרכבות, 10,000 חיילים מערקת; 200 חיילים של מתנבעל הארודי; 200 חיילים מאסנת; 30 מרכבות, 000[ ] חיילים של אדנבעל מסינ; 1,000 גמלים של גנדב הערבי; 00[] חיילים של בעשא בן רחוב מהר אמנה, את 12 המלכים האלה הביא לעזרתו.                                        הם עלו נגדי לקרב ומלחמה..."

 

     בכתובת זו, במונולית מכּוּרְח, מזכיר מלך אשור את אחאב מלך ישראל.

4.       מה ניתן ללמוד מהכתובת על מעמדו הצבאי והבינלאומי של אחאב באזור? 

ב.     קראו את דברו של ב' דינור:

"אופיו הנבואי של הספר (ספר מלכים) מובלט ע"י הבלטת תפקידם של הנביאים בתולדות המלכים...המחבר לקח רק דברים שהיה מעוניין בהם, שמצא בהם שייכות להערכתו הדתית, שהיה להם ערך לימודי להדריך 'בדרך ה''. אבל בנוגע לגבורתו של עמרי, לעושרו של אחאב ולניצחונותיו של ...המחבר לא החשיב אותם, וכך בכל מקום...המחבר התעניין רק בדברים שיש בהם משום גילוי רצונו של אלוהים ולא התעניין במה שהוא מעשה ידיו של האדם."

 

(ב' דינור, "ספר מלכים, מבנהו, מגמתו ומקורותיו" בתוך קובץ כתביו – במקרא ובדורותיו, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ז, עמ' 143-134)

 

5.       מדוע ההיסטוריוגרף המקראי אינו משלב את תיאור קרב קרקר בין סיפורי אחאב?

6.       מה ניתן ללמוד מכך על ההשקפה המגמתית של המחבר? 

7.      המקרא מתאר שלושה קרבות בהם השתתף אחאב:

מלכים א' כ' 1 – 21 – הקרב על שומרון

מלכים א' כ' 22 – 43 – קרב אפק

מלכים א' כ"ב - קרב רמות גלעד

קראו מלכים א' כ"ב 43 הקרב האחרון של אחאב קרב רמות גלעד. קראו פסוק 35

" לה וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם-הַמַּכָּה אֶל-חֵיק הָרָכֶב "

קרב זה מתואר בשירו של חיים גורי "מלך רע" ומקבל פרשנות מעניינת.



קראו
את הבית הראשון בשירו של חיים גורי " מלך רע " והסבירו כיצד שירו של חיים גורי משלים את החסר בטקסט המקראי,
לנוכח דמותו של אחאב המנהיג? 

8.      חיים גורי מעניק לשיר על אחאב את הכותרת " מלך רע" האם לדעת חיים גורי אחאב אכן היה "מלך רע" ?

 מה יחסו של חיים גורי לכתובת קרקר?

 

עברו לחלק ג