*
 
כניסה
דלג על קישורי ניווט
אתר ראשי לשון
הבנה והבעה
סוגי טקסטים ומושגים
סיכום בורר
כתיבת חיבור
אמצעים רטוריים
מבנה לוגי של טקסט
המילון
אוצר מילים וביטויים
תורת ההגה
מערכת הפועל
תצורת השם
תחביר
תוכנית לימודים
מבחני בגרות
סוגי טקסטים ומושגים 

                                                                                                                          ראו בהמשך מושגים חשובים שעל התלמיד לדעת/ליאת שושני

סוגי טקסטים והמאפיינים של כל טקסט 

טקסט סיפורי, תיאורי- נועד לספר לקורא סיפור כלשהו, דמיוני או מציאותי. הטקסט מתאפיין בתיאור של רגשות ומצבים, בריבוי פעלים ובלשון ציורית.

לדוגמה: מעשייה, אגדה, שיר, משל ,התרחשוות או חוויה מסויימת .

קיים שימוש בחושים להעברת המסר וקבלתו. לשון ציורית, אמצעים רטוריים להביע ולתאר נוף, דמות, רקע, מעשה, חוויה, מחשבה וכד' 

קיים שימוש באמצעים רטוריים: שמות תואר רבים בעלי קונוטציה חיובית או שלילית .(ראו פרק נפרד אמצעים רטורים).

טקסט מידעי- יוצא מתוך גישה מדעית , הוא כתוב  בשיטה ובסגנון של עיון  ומחקר בלשון ייצוגית, אובייקטיבית ללא נוכחות הכותב.

מטרתו- הצגת עובדות, חדשות, סקירה ,הנחות יסוד ,נתונים וממצאים ,ללא מעורבות אישית, הטקסט מדויק ומהימן. פרטי המידע מלווים בהסברים, הגדרות,הדגמות וכו'.

טקסט טיעוני- הכותב מציג את טענתו. הוא מבסס את הטענה ע"י הוכחות, הדגמות השוואות, פירוט נתונים משכנעים ובסיום מסקנה, השלכות, המלצות או קריאה לפעולה. יש הבעה סובייקטיבית של הכותב. הכותב פונה אל שכלו של האדם ואל הגיונו. מטרתו לשכנע את הקורא ולבטל את ספקותיו.

אמצעים רטוריים: שימוש באמצעי שכנוע כמו: פנייה להיגיון, הדגשות, שאלות רטוריות, ניסוח כאזהרה או כאיום, כהבטחה. פנייה בגוף II ועוד..

 טקסט טיעון דו-צדדי / דו צידי                      מתוך עולם התקשורת:  (ד"ר יוסי בר)

"לנואם שנתפס בעיני הקהל כאמין וחביב יש יתרון על פני אחרים. נואמים יתפסו כאמינים אם הם בעלי כישורים דוברים, בעלי ידע, חכמים, מקצועיים    בתחומם, ובעלי רטוריקה סגנונית עשירה. אנחנו נוטים לקבל את מה שהדובר האמין אומר מבלי לבדוק את דבריו בקפידה.

אולם יש מומחים רבים שאינם מצליחים לשכנע.  מומחיות אינה מספקת.  הדוברים צריכים להיות גם ראויים לאמון ,הם אמורים להיות כנים וגלויים עם הקהל.  דוברים נתפסים כאמינים יותר כאשר הם מציגים מסר דו-צדדי שבו הם מעלים ומפריכים (מנטרלים) טיעונים נגדיים, מאשר כשהמסר שלהם הוא חד-צדדי בלבד".

 עלון פרסום- המטרה לפרסם, להביא לידיעת הציבור- הנמענים ולשכנע אותם ע"י נימוקים וקריאה לנמענים לנקוט פעולה.

אמצעים מילוליים ואמצעים גראפיים לשכנוע, לשון ריגושית, ציורית, חזרות, האדרה ושבח עצמי באמצעות שימוש במילים בעלות קונוטציה חיובית, ומעצימים, הבטחות קוסמות, מכירת חלומות...

טקסט מדריך ומפעיל -מכיל הוראות לקורא לביצוע פעולה מסויימת . טקסטים כאלה נמצאים בד"כ באריזות מכשירים, תרופות,מוצרי מזון, גם ספרונים כמו: איך להצליח ב....כללי משחק , מתכוני בישול , הרכבת מכשירים ועוד.

הטקסט עוסק בתהליך או בסדרת פעולות. מדריך את הקורא כיצד לבצע פעולות.המסר ברור ומדויק, חד משמעי. הטקסט ממוקד בנמען, ולכן יש פנייה ישירה.

 לרוב הטקסט מקוטע ולא מקושר. מאורגן בד"כ בסדר כרונולוגי. נוספים בד"כ אמצעים חזותיים.

     שימוש  בציווי, בדרך מקור, בנושא סתמי ובהרבה משלימי פועל- ריבוי תיאורי אופן.

טקסט ביקורתי- טקסט הבוחן ובודק תופעה, מצב, התנהגות וכן פעילות תרבותית כגון: תכניות טלוויזיה, הצגות, ספרים, סרטים, יצירות אמנות ועוד. הביקורת מעריכה ומנתחת את הגורם שאותו היא מבקרת הן לחיוב והן לשלילה. הכתיבה ביקורתית. יש הערכה ושיפוט. היא סובייקטיבית, מגמתית.

אמצעים רטוריים: שמות תואר רבים הן לחיוב והן לשלילה, ביטויי אירוניה ולעג.

טקסט הסברה- טקסט המציג בפני הקורא נושא מסוים, משכנע אותו לפעול למען מטרה רצויה למוען. בדף הסברה נמצאים הפרטים הבאים: מסירת מידע, ציטוט דברים של אישיות לחיזוק עמדת הנמען, פנייה לנמענים לפעול למען מטרה- שכנוע, פנייה בגוף שני ושימוש בגוף I (ראשון) ליצור מעין דו-שיח בין המוען לנמען. כדי להמריץ יש שימוש בלשון ציווי, שאלות רטוריות לעורר ולסקרן, קונוטציות חיוביות ושליליות וחזרות  רבות.    שימוש במבנה תחבירי מודאלי – יש ל.. מומלץ ל. רצוי ...        

מושגים שעל התלמיד לדעת

איתור מידע- מציאת מידע מפורש גלוי יותר או פחות. המידע עשוי להינתן בתוך הטקסט או מחוצה לו (בכותרת, בהערת ביניים). סוגי שאלות: זיהוי יחסים בין פריטי מידע שונים, השוואה ושילוב פרטי מידע משני מקורות,מי משכנע יותר בתוכן ובסגנון.

פרשנות והיסק- כל המשתמע מן הטקסט מהו המסר- הרעיון או הכוונה הטמונים במבע.

התשובות לשאלות אלו אינן מוזכרות במפורש. בשאלות מסוג זה תיתכן יותר מתשובה אחת נכונה, ולכן יש לנמק כל פרשנות או היסק הנובעים מן הטקסט.השאלות עוסקות בהיבטים שונים(אספקטים/נקודות מבט). סוגי השאלות: מטרת הכותב, ניסוחים דו משמעיים, יחסים בין חלקי הטקסט, אוצר מילים, שאלות הנשענות על ידע חוץ טקסטואלי, השוואה בין טקסטים ועוד.

הערכה וביקורת קריאה ביקורתית, המנהלת דיאלוג עם הכָּתוב ומעריכה אותו. הקורא נשען על ידע העולם שלו, בוחן את הטקסט על פי הגיונו, השקפותיו וטעמו, ומביע דעה אישית ומנומקת.  השאלות מצריכות הבחנות מעריכות ושיפוטיות. גם בשאלות אלו ייתכנו כמה תשובות, ולכן ההנמקה חשובה.

סוגי שאלות: זיהוי כוונת הכותב, הבעת דעה על הרעיונות המבוססים בטקסט(מצדד או מסתייג),על דרך כתיבת הטקסט.                                                                                                    ( לגבי שלושת המושגים הראשונים- ראו הרחבה בפרק הבנה והבעה ) .

שדה סמנטי- קבוצת מילים שיש להן תכונה משותפת השייכות לתחום משמעות מסוים.

לדוגמה: המילים :ירוק, אדום, צהוב שייכות לשדה סמנטי של צבעים.  טילים ,נשק , קרב, שייכות לשדה סמנטי של מלחמה ועוד.

מילים מנוגדות-מילים המביעות ההפך זו מזו(גבוה-נמוך) להדגשה. (סרט קטן, אך גדול).

מילים נרדפות- מילים שונות שיש להן אותה משמעות או משמעות חלקית זהה (יופי-הדר, ירח--סהר - לבנה (המטרה - הגברת עָצמת המסר).

היכללות- מילה השייכת לתחום משמעות מסוים. תחום המשמעות הזה נכלל בתחום משמעות רחב יותר כמו: כלנית-פרח-צמח, חמור- בהמה-חיה                                                                                                                 (באשר לארבעת הסעיפים האחרונים- ראו הרחבה בפרק המילון)

 תחום חיים- התחום שנושא הטקסט שייך אליו. דוגמאות לתחומי חיים: פסיכולוגיה, ביטחון, איכות חיים, תקשורת, כלכלה.... זיהוי לצורך צמצום היקף האפשרויות וסיוע בגילוי הנושא המרכזי של הטקסט.

תבחין/היבּט- נקודת מבט. לכל נושא אפשר להתייחס מכמה נקודות מבט או בחינות אפשריות.

דוגמאות להיבטים: היבט כלכלי, חברתי, מדיני, לאומי, תרבותי

תעודת זהות של טקסט 

1.  כותרת הטקסט- שם הטקסט.
2.  המוען- שם כותב המאמר.
3.  נמען- קהל היעד, למי מופנים הדברים? האם למבוגרים, לילדים ועוד
4. תאריך- תאריך בו נכתב הטקסט
5.  במה-  המקור ממנו נלקח הטקסט, מקום הפרסום

מסר גלוי - רעיון או כוונה הטמונים במבע מסוים ומשתמעים ממנו באופן ברור , המסר הכללי יכול להשתמע מטקסט שלם או מיחידת טקסט.

מסר סמוי- מסר המשתמע מן המבע ,אך אינו נזכר במפורש.

משל ונמשל- מצב או אירוע המוצגים באמצעות ההעתקה לזירה אחרת. הסיפור הגלוי הוא המשל, הרובד הסמוי הוא הנמשל. לדוגמה: משל הכרם במקרא..

מוסר השכל- רעיון לימודי או חינוכי הנובע מתוך סיפור. במשל יש תמיד מוסר השכל/לקח.

עובדה- מעשה שנעשה, פעולה, אירוע שקרה, דבר של ממש. את העובדה ניתן להוכיח, ואין ויכוח באשר לנכונותה.

דעה- השקפה, סברה, עמדה. על דעה אפשר להתווכח.(בניגוד לעובדה)..  

כרונולוגי- עפ"י זמן, תאריכים (ימי הבייניים , העת החדשה).

היררכי מדרגי, עפ"י דירוג . לדוגמה: בתי המשפט: עליון, מחוזי ושלום.

כותרת-רצף מילולי(צירוף, משפט) המופרד מהטקסט באמצעות רווח. בידיעה עיתונאית מסכמת הכותרת את עיקר התוכן במינימום טקסט. מבחינה תוכנית קיימת כותרת מדעית וכותרת עמדתית.  הכותרת יכולה  להיות פיקנטית  מבחינת הניסוח כמו"כ הכותרת יכולה להיות שקופה או עמומה.

כותרת משנה-מידע נוסף על הכותרת הראשית. כותרת משנית מציגה את הנושא בצורה מורחבת יותר. היא מפרטת, מסבירה ושופכת אור על הכותרת הראשית. בד"כ היא באה מתחת לכותרת הראשית בנפרד מהטקסט.

מילים טעונות/קונוטציה- מילים שמתלווה אליהן רגש מסוים שלילי או חיובי. רודן-שליט, פרצוף-פנים, נפוץ-נדוש.

נימה- האופן שבו הדברים נאמרים כביטוי לרגש, למצב רוח, לתחושה של הדובר או הכותב.

נימה אופטימית,פסימית,ביקורתית, אירונית, רגשנית, פסקנית, ספקנית, עוקצנית, מזלזלת, היתולית, תוקפנית, פרובוקטיבית.

 כוונת/עמדת הכותב- נטייה מוגדרת לגבי עניין מסוים (השקפה,דעה,תפיסה). העמדה יכולה להיות בעד: תומכת, מזדהה, חיובית, המחבר מצדד, מסכים, מצדיק, מאשר.... העמדה יכולה להיות נגד: שלילית המחבר מתלונן מוחה, קובל, חולק על, דוחה את הרעיון, פוסל..., והעמדה יכולה להיות ניטראלית: מסתייגת, ביקורתית......

ציטוט/מובאה- קטע המובא כלשונו וככתבו מתוך ספר, מתוך מאמר או ממקור אחר.

המטרה- הצגה תמציתית, ישירה, אותנטית ,לעתים דרמטית המאפשרת לקורא לשמוע" את מגוון הקולות האישיים של הכותבים המופיעים בקטע, לעמוד על טיבו ועל סגנונו.

להפריך- לבטל דעה,      לסתור- לשלול או להביא דעה נגדית

   דרכים להצגת מידע ומטרות

טקסט רציף- טקסט מילולי רצוף

טקסט לא רציף- רשימה, טבלה, תרשים, מפה, קריקטורה, תצלום, איור,סרטוט,טופס.

לעתים מופיעים שני הסוגים במשולב.

דרכים להצגת מידע בטקסט לא רציף:

תרשים זרימה- כתיבה של רצף פעולות ועובדות בעלות קשרים לוגיים (למשל באמצעות חיצים)

תרשים - ההיצג הגרפי בצורת עוגה - הצגת נתונים המהווים חלק מהשלם

תרשים עמודות- תיאור ויזואלי של נתונים בצורה , ההיצג הגרפי מובא בצורה אנכית או מאוזנת

טבלה- תיאור מספר יחידות עפ"י מאפיינים שונים

נהוג כי היחידות פרוסות על פני השורות, ואילו המאפיינים על פני העמודות

מפה- לצורך איתור מקומות. התמצאות, הערכת מרחקים, תכנון מסלול

מטרות הטקסט הלא רציף הנוסף לטקסט רציף:

המחשת מידע הבלטת רעיון, הדגשה הבהרה, הסבר הוספת מידע שאינו מופיע בטקסט השוואה בין איור, מפה, תרשים לטקסט בעל רצף מילולי- שונה, דומה, איזו דרך מבהירה טוב יותר את הנושא.ביקורת באמצעות קריקטורה השוואה בין שני תרשימים- סיבה ותוצאה, בעיה ופתרונה, דבר והיפוכו, המחשה, הוספה.

                                                                                             מעובד  מתוך האתר  של 'בליך ' ר"ג

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

               

 

 

 

 

 

 

                                                                                                                                                                          

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                                                                                                                                  

 
*
 
דף הבית צור קשר על בית הספר תקנון האתר מפת האתר