על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


אלטו, אלבר Alto, Alvar
1976-1898
עיצוב, אדריכלות, תאוריה
  • עיצוב
  • אדריכלות
  • תאוריה

אלבר אלטו נחשב לאחד מבין החשובים באדריכלים ובמעצבים של המאה העשרים. אלטו נודע בזכות שילוב המודרניזם בצורות אורגניות ובחומרים טבעיים. הוא היה אחד היוצרים הפוריים ביותר והרב- תחומיים בתקופתו.

אלטו למד אדריכלות באוניברסיטת הלסינקי בשנות העשרה של המאה (המקום היחיד בפינלנד שבו לימדו אדריכלות באותה התקופה) וסיים את לימודיו בהצטיינות. ביחד עם סטודנטים רבים הוא השתתף במלחמת העצמאות הפינית. בתקופת הלימודים כתב מאמרים על אמנות לעיתון מקומי. לאחר מכן עבד כמתמחה שנתיים. את הזמנות העבודה הראשונות הוא קיבל באמצעות חברים: מגדל בכנסייה של העיר Kauhajurvt ווילה מנרט
(Manret) (1923). באותה שנה אף פתח משרד עצמאי בעיר מולדתו ייבסקילן (Jyvaskylan), וקיבל לעבודה את אינו מוש (Aino Moush). ב-1924 הם נישאו. את ירח הדבש הם בילו באיטליה. נסיעה זו נתנה לו השראה שבאה לידי ביטוי בעיצוב הפנים שעיצב בעבור "מועדון העובדים, Worker's club" ב – 1925 (תמונה 2, תמונה 3)

בשנת 1925 עבר אלטו לעיר Turku, שיחסיה עם אירופה היו הדוקים יותר. שם הוא תכנן בניינים רבים ברוח המודרניסטית של הסגנון הבינלאומי. ב-1927 הוא עיצב שרפרפי עץ שניתנים לאחסנה קומפקטית בהערמה, זה על גבי זה.

ב-1929 עיצב אלטו תערוכה לציון 700 שנה לטורקיה המוסלמית (Turkey 700th Anniversary Exhibition) אירוע חשוב באדריכלות המודרנית בפינלנד. באותה שנה הוא התיידד עם המבקר זיגפריד גידיאון (Giedion, Sigfried), הסנגור של האדריכלות המודרניסטית.

ב 1933-1929 אלטו הגשים את רעיונות המודרניזם בתכנון בית מרפא (Utola Siegried Giedion) לחולי שחפת ששימש גם מגורי רופאים. לבית זה עיצבו אלטו ואשתו גם את כל הרהיטים,  רהיטים מעץ לבוד בעלי רגלי מתכת.

ב-1933, עם המוניטין שצבר, נסע לכבוש את הלסינקי. בהלסינקי דאז שלטו אדריכלים שמרניים והיה קשה לקבל הזמנות. למזלו של אלטו, הוחלט בסופו של דבר לבנות ספרייה עירונית בויפורי (Viipuri) (הספרייה נהרסה במלחמת העולם השנייה). הריהוט שעיצב ביחד עם אשתו זכה להצלחה מסחרית.

ב-1935 יסדו אלטו ואשתו את חברת "ארטק" (Artek) לעיצוב וליצור של רהיטים ומוצרים (החברה ממשיכה לפעול עד היום). במקביל פיתח כורסאות עץ שגמישותם נובעת מגמישות העץ ולא מקפיצים. ב-1937 הוא עיצב ביתן פיני ביריד הבינלאומי בפריז, ב-1939-1938 הוא תכנן ועיצב את וילה מאיראה
(Mairea)  (תמונה נוספת) המפוארת בעבור מרי והנרי גוליצ'ן. בבית זה שילב חומרים וצורות מודרניים ומסורתיים, והשתמש בחומרים טבעיים בדרך חדשה. אלבר אלטו ניצל את הסביבה הטבעית כנקודת מוצא לעיצוב. גישה זו הפכה לו לסימן היכר. ב-1939 הוא עיצב אגרטלי זכוכית שצורתם ביומורפיות. יש הסבורים שמקור ההשראה לצורות אלה הם 1,000 האגמים המפורסמים של פינלנד. מסוף שנות השלושים ואילך התבססו רוב עיצוביו על פיתוח ושכלול של דגמים קודמים. באותה שנה הוא הציג בתערוכת "עבודות" במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק; עיצב את הביתן הפיני בתערוכה הבינלאומית בניו יורק, ביתן שקירותיו שילבו זכוכית גלית ועץ; ושירת זמן קצר בצבא הפיני במלחמה הרוסית-פינית. משנות הארבעים ואילך הוא הכין מספר רב של תכניות עירוניות ואזוריות. בשנים 1948-1946 הוא שהה בארצות הברית ושימש כמרצה לארכיטקטורה במכון הטכנולוגי של מדינת מסצ'וסטס (MIT). הוא אף תכנן את בניין מעונות הסטודנטים. הוא נאלץ לחזור לפינלנד בגלל מחלת אשתו.

ב-1952 תכנן אלטר את בנייני האוניברסיטה ואת בניין המועצה האזורית ב- Jyvaskylan. ב - 1956 הוא בנה את בית התרבות Finlandia Hall שבהלסינקי, וב-1958 את מרכז התרבות בוולסבורג, גרמניה.

אלטו השתתף בחייו בעשרות תחרויות אדריכליות בפינלנד ומחוצה לה, וזכה תשע-עשרה פעמים בפרס הראשון על פרויקטים שונים - החל בשיכון עובדים בעיר מולדתו (1923), וכלה בכנסייה הפרוטסטנטית בציריך (1967).

אלטו נפטר בהלסינקי בגיל 78.

מקורות
פרנקל, אליעזר (1996), כרונולוגיה: תולדות אמנות. כרך א, הסביבה.


Weston, Richard (1995). Alvar Alto. Phaidon Press, London. Alvar AAlto         

 

כתבה: קטי חומיצר

 

אלטו אלבר 1898 - 1976 ואישתו אליסה, מתוך ויקיפדיה
שרפרפי עץ נערמים, באדיבות האתר Welcome to Finland 1927.
בית התרבות פינלדיה, 1956, מתוך אתר ויקיפדיה
אודיטוריום אוניברסיטה טכנולוגית הלסינקי, פינדלנד, 1949 - 1966, מתוך ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום