על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


כשפתחתי באש, רוי ליכטנשטיין As I Opened Fire
1964 מוזיאון סטדליך, אמסטרדם

142.2X172.7 סנטימטר, שמן ומגנה על בד


"כשפתחתי באש" הוא ציור בעל מאפיינים של פופ ארט. הוא מורכב משלושה פנלים, כטריפטיכון, ומעל כל אחד מופיע כיתוב מתמשך כמו בקומיק סטריפ. הפנל השמאלי מציג חלק קדמי של גוף של מטוס קרב, והפנלים שלצדו, בזה אחר זה, מציגים תקריבים הולכים וגדלים של כנפי המטוס וקני ההפצצות.

בפנל השמאלי מוצג גוף המטוס, במבט מלמטה למעלה, מנמוך לגבוה, בתנועה עם הפרופלור המסתובב ומתחתיו, באותיות אדומות שכמו יוצאת מן הפצצה המהבהבת, מופיעה המילה BRAT. מעל הפנל מופיע הטקסט הבא: "כשפתחתי באש, ידעתי למה טקס לא זמזם אליי...אילו עשה זאת....". בפנל המרכזי תקריב על הירי מהמטוס, ממנו נורים תרמילי כדורים נופלים, להבות אש כמו גפרורים הפוכים בוערים. המילה BRATATA בצהוב כאילו נפלטת לאורך הפנל. הכיתוב על הפנל הוא: "....האוייב היה מוזהר....". בפנל הימני המילה BRATATA מבצבצת לרוחב באדום וכמו נמוגה באופק. כאן מציג ליכטנשטיין תקריב על קני הירי של המטוס היורים להבות אש עזות. הכיתוב מעל ממשיך: "....שהמטוס שלי היה מתחתם".

מטרת השימוש באותיות מצוירות אונומטופאיות (BRATATA) היא להרחיב את הפרשנות; על ידי פניה אל חוש השמיעה ממחישות המילים המצוירות את רעש ההפצצה מהאוויר. באמצעות עיבוי האותיות "מגביר" ליכטנשטיין את עצמת האש. המילים הופכות חלק אינטגרלי מהקומפוזיציה מלמעלה למטה כנפילת הפצצות, והוא קוטע חלק מהן כדי לעורר תחושה של צליל מכונת הירי הממשיך מעבר לגבולות הבד.

לתמונת המלחמה תוכן רגשי חזק, אך המבנה הציורי שלה מנוכר. ליכטנשטיין מציג את הנושא בניכור ובריחוק הנוגדים על פי רוב את התוכן הדרמתי שלו. עיקר הדגש הוא על האש ההרסנית הנורית מכלי הנשק - המטוס.

"כשפתחתי באש" מצויר בסגנון הקווי והנרטיבי של ציורי הקומיקס ובהשראת הקומיקס שעל עטיפות מסטיק ושבחוברות לילדים. ליכטנשטיין משתמש בצבעי יסוד עזים: אדום, צהוב וכחול, שחור ולבן. הצביעה אחידה ומלוטשת. קווי המתאר שחורים ומודגשים, ולא ניכרת בהם משיכות המכחול. ליכטנשטיין משתמש בנקודות צבע עגולות כחיקוי למכונת דפוס להדפסות רשת זולות המקובלות בהדפסת עיתון. ציור השמן נראה כהדפסה.

ליכטנשטיין מחקה תוצר מכני ולא אישי. הוא מבסס את היצירה על ביטויים חזותיים של תרבות ההמונים בארה"ב ובעולם - תמונות פשוטות וגסות המלוות בטקסטים מצומצמים, שיחדיו מעבירים את הסיפור ההרפתקני.

ליכטנשטיין מושפע מהאמנים פרנן לז'ה ואנדי וורהול. כמוהם גילה גם הוא העניין באובייקט ובסביבה הממוכנים, היום-יומיים והפופולריים. ליכטנשטיין, כאמן פופ, שאף להתמודד עם סממני התרבות הפופולרית ובתוכה תרבות הצריכה, הסיפור והמיתוס העממי, עם הייצור ההמוני והתקשורת האמריקנית. החומרים שבהם השתמש היו חומרים נגישים "מן המוכן" (רדימייד), אך יחד עם זאת יש ביצירתו גם פנייה אל האמנות הגבוהה בשימוש שנעשה בפורמט של טריפטיכון, שהוא פורמט הנהוג בציורי תמונות המזבח בכנסייה בתקופת הרנסנס הצפוני בעיקר. בשילוב בין אמנות גבוהה לבין אמנות נמוכה (קומיקס) ליכטנשטיין מהווה גשר בין העולם הישן לחדש. בדרך זו הוא אף מפגין אירוניה מסוימת כלפי עולם האמנות וכלפי תרבות ההמונים.

בציור "כשפתחתי באש", שהוא אחד מבין ציורי הקומיקס הרבים שצייר ליכטנשטיין, ייתכן כי ניכרת ביקורת חברתית עקיפה על האבסורד שבתוקפנות הצבאית.

מקורות
אמנות בעידן הטכנולוגי, יח' 12 ,ת"א, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 3, ירושלים, הוצאת כתר, 1992.
הדס, נורית (1996), עיונים באמנות המאה ה - 20, הוצאת ,חולון המרכז לחינוך טכנולוגי.
יוז, רוברט (1980), הלם החדש, הוצאת עם עובד, עמ' 330-329.

Hendrickson J. (1988), Lichtenstein, Tachen B.
Allaway L. (1983), Lichtenstein , Abbeville, Modern Masters, N.Y.
Cowart J. (1982), Lichtenstein 1970-1980, Peterburg Press, St. Louis.
Roy Lichtenstein


כתבה: מירי בק-פרוינד
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום