על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הכה את הלבנים באמצעות היתד (המשולש) האדום, ליסיצקי אל Beat the Whites with the Red Wedge
1919 מוזאון Stedelijk Van Abbe-Museum, Eindhoven, הולנד

47.9X59 סנטימטר, כרזה, ליטוגרפיה צבעונית על נייר

כרזה זו פורסמה בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה שאחרי המהפכה הבולשביקית. הכרזה היא פרי יצירתו של היוצר הרב תחומי אל ליסיצקי שהיה בין התומכים הנלהבים של המהפכה. הכרזה קוראת להילחם במתנגדי המהפכה - בצבא "הלבנים".

בכרזה ניכרת השפעה של שיטת הציור הסופרמטיסטית, והיא מעוצבת בסגנון גאומטרי, דינמי, בשלושה צבעים בלבד: שחור, לבן, ואדום. יש כאן חידושים כמו צורות תלת-מימדיות ושימוש בכיתוב. קזימיר מלביץ', הוגה, שיטת הציור הסופרמטיסטית שהיה מורה של ליסיצקי באותה התקופה, השתמש רק בצורות דו-מימדיות ולא שילב כיתוב.

את שטח הכרזה מחלק קו אלכסוני, דינמי לשני חלקים לא שווים: חלק שחור (קטן יותר) וחלק לבן (גדול יותר). שתי צורות מרכזיות (עיגול ומשולש), בולטות בגודלן נמצאות במרכז הקומפוזיציה. סביבן נעות צורות גאומטריות נוספות, קטנות מהן באופן משמעותי, ותפקידן העיקרי הוא להעצים את התחושה הדינמית שבכרזה. המשולש האדום (הצבע של הבולשביקים, ה"אדומים") מופיע על רקע לבן. המשולש מזכיר נשק, חרב. הוא חודר אל תוך העיגול הלבן (המסמל את "הלבנים"). העיגול הלבן מופיע על רקע שחור - המסמל ערך שלילי. הכיתוב שזורם בכיוון החדירה האגרסיבית של המשולש קורא: "הכה את הלבנים באמצעות היתד האדומה". הכיתוב מתייחס לפתגם רוסי: "מוציאים את היתד בעזרת חבטה חזקה יותר של יתד אחרת", פתגם שמשמעותו: "מנצחים את הכוח בכוח רב יותר". ניתן לפרש את האמירה המילולית כך: "הלבנים הם יריבים חזקים, אך אנחנו (האדומים) צריכים להיות חזקים מהם ולנצח אותם עוד יותר ואז ננצח". הכרזה והכתובת שמופיעה בה נוטעות אופטימיות ומרוממות את רוחם של החיילים והאזרחים המותשים מהמלחמה. מסר הכרזה הוא חד-משמעי: האדומים הם ה"טובים" והלבנים הם ה"רעים". הניצחון של האדומים קרב - חלקם בעיגול הלבן גדול יותר; המשולש כבר חודר אותו. הצורה הפאלית של המשולש והצורה של עיגול, שלרוב מסמל נשיות ורחם, מעלים אסוציאציה של חדירה מינית: הגבר (משולש) הוא פעיל, דינמי, והאישה (עיגול) היא פסיבית, רכה, חלשה. הצגת הדברים בצורה כזו משיגה שתי מטרות: ראשית, הצופה המתבונן בכרזה מרגיש כי האדומים הם החזקים והשולטים במצב. שנית, באמצעות הכרזה יש נסיון לעודד את העורף והחזית לעמוד במאמץ המלחמתי המתיש.

הצופה בכרזה אינו מודע תמיד כי לפניו תיאור של חדירה מינית. ייתכן אף שהאמן המעצב עצמו לא היה מודע לכך. אך השפה שבה מעוצבת הכרזה היא שפה מטפורית; היא מיטיבה לחדור לתודעה יותר מאלף נאומים. השליטים מכירים בכוח זה של האמנות ומשתמשים בו לצורכיהם.

מקורות
הדס, נ' (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך הטכנולוגי, חולון.
מייזליש, ז' (עורכת), (1981), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Akiama, A. and others,(1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.


כתבה: אלה טל

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום