על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


בונאר, פייר Bonnard, Pierre
1947-1867
עיצוב, ציור, תאטרון
  • עיצוב
  • ציור
  • תאטרון

פייר בונאר נחשב לאחד מהחשובים שבאחרוני הציירים האימפרסיוניסטים.

בונאר למד אמנות באקדמיה "ג'וליאן" בפריז, ושם נפגש עם דמויות מרכזיות בעולם האמנות, ביניהן מוריס דניס, פול סריזיה, אדוארד ויאר ועוד. בשנת 1890 הוא חלק סטודיו עם מוריס דניס ועם אדוארד ויאר, ומאוחר יותר הצטרף אליהם מפיק התיאטרון אורלין מרי לגנו פו, שעמו שיתף בונאר פעולה בהפקות תיאטרון שונות בפריז.

בתקופה זו הושפע בונאר מאמנות ההדפס היפני, כאופייני לציירים האימפרסיוניסטים המוקדמים. במהלך 1890 הפך בונאר לאחד החברים המובילים ב"קבוצת נאבי", קבוצת אמנים שהתמחתה בציור סצנות ביתיות אינטימיות, וכן בשימוש בקומפוזיציות דקורטיביות בעלות קווים מתפתלים בדומה לסגנון הארנובו.

עבודותיו הפסטורליות של בונאר מאותה תקופה הפכו אותו למתעד "התקופה היפה" של פריז (Belle Epoque). דוגמה לכך היא היצירה "אישה עם כלב" (1891), עבודה שבה ניכר הדגש על דגם החוזר על עצמו ועל העיצוב הצבעוני.

במהלך שנות התשעים עיצב בונאר גם מעט כרזות. הידועות שביניהן הן הכרזה לכתב העת לאמנות "לה רבו בלאנש" (1896), והכרזה המפרסמת שמפניה (1891)

בשנת 1899 עבד בונאר על סדרת ליטוגרפיות בשם "היבטים על החיים בפריז", לדוגמה השדרה (1899). בתקופה זו אייר בונאר גם ספרים רבים, ביניהם ספרו של אלפרד ז'רי (Alfred Jarry), "השנתון המאוייר של אבא אובו" (Almanach du Père Ubu) (1901).

יכולותיו הדקורטיביות של בונאר באות לידי ביטוי בעיקר בציוריו האינטימיים
. בשנת 1906 צייר בונאר את "הנאה, לימוד, משחק והמסע", סדרה של ארבעה עיטורים מותאמים לעיצוב ציפויי הקיר (הטפטים) בסלון של מאדאם נתנסון. עבודות אלה מעידות שבונאר היה יורשה של מסורת העיצוב הצרפתי כפי שבאה לידי ביטוי באמצע המאה השמונה-עשרה.

עד 1908 הסתיימה התקופה האינטימית של בונאר. העבודה "עירום נגד האור" (1908) צוירה על משטח רחב יותר במגוון ובעושר צבעים רבים יותר. התעניינותו הגוברת של בונאר בציורי נוף הובילה אותו לצפון צרפת, אך בשנת 1910 הוא עבר דווקא לדרום והתחיל לצייר שם. בעבודותיו מתקופה זו מבקש בונאר להדגיש את הקשר עם המורשת הצרפתית הקלאסית.

הנושאים בעבודותיו של בונאר הם פשוטים. הוא התעניין בעיקר באמצעים ויזואליים הנגרמים כתוצאה ממשחקי פרספקטיבות. בעבודתו "חדר האוכל בכפר" (1913), משתמש בונאר ברמות שונות של פרספקטיבות, ומשנה את מעברי הטונים הצבעוניים מחום לקור.

בשנת 1915 הבין בונאר שהוא הקריב את הצורניות למען הצבע, ומשנות העשרים המאוחרות של המאה העשרים הוא החל לצייר עירום, אשר שיקף התייחסות חדשה לצורה, מבלי לאבד את הדגש הצבעוני החזק. בשלהי שנות העשרים ואילך התמקד בונאר בעיקר בטבע דומם, בפורטרטים עצמיים ובציורי נוף ועירום. בתקופה זו הוא עבד על סדרת עבודות שנושאם עירום באמבטיה, לדוגמה העבודה "עירום באמבטיה"
(1946-1941), המאופיינת בצבעים זוהרים ובמשיכות מכחול רהוטות.

 

מקורות וקישורים

פייפר, דיויד, (עורך), (1984),  אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, עמ' 30.

Ferrier. Jean-Louis (1999), Art of the 20th Century, Chene-Hachette, Italy, pp. 18, 950.
Britannica multimedia 99, CD-ROM, Bonnard, Pierre, Britannica, 1999.
Pierre Bonnard
Bonnard

 כתבה: גליה כהן

מתוך אתר ויקיפדיה
כרזה ל-לה רבו בלאנש, 1894, ליתוגרפיה, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
נערה ליד חלון, 1898, שמן על בד, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
נערה עם תוכי, 1910, שמן על בד, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום