על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


בראק, ג'ורג' Braque, Georges
1936-1882
ציור
  • ציור

תרומתו העיקרית של בראק לאמנות היא פיתוח הקוביזם ביחד עם פיקסו. שני האמנים עבדו בשיתוף פעולה הדוק, והחידושים של שיטת האמנות הקוביסטית היא תוצאה של יצירה משותפת.

בראק החל ללמוד אמנות בשנת 1897 בבית ספר לאמנות בלה הבר (צרפת), ושם פגש את אותון פריסץ (Othon Friesz) ואת ראול דופי (Raoul Dufi). אחרי שנה של שירות צבאי התיישב בראק ברובע של האמנים מונמרטר שבפריז. הוא נהג לבקר דרך קבע במוזאון הלובר. בשנת 1903 למד בראק תקופה קצרה באקדמיה לאמנויות יפות, אך הלימוד האקדמי לא סיפק אותו. הוא הצטרף לקבוצה הפוביסטית. בשנת 1907 בראק פגש את פיקסו באמצעות ידיד משתוף, המשורר גיום אפולינר.

החל בשנת 1907 החל בראק להתרחק מדרך הביטוי הפוביסטית (צבעוניות בוהקת) ועובר לצבעוניות מאופקת יותר. ייתכן כי שינוי זה התרחש בהשפעת ציוריו של סזאן, שאותם ראה בראק בתערוכה ב"סלון הסתיו".

בתגובה ל"העלמות מאביניון" של פיקסו צייר בראק את "העירום  הגדול". ביצירה זו נראה כי בראק הפנים את תגליותיו של פיקסו: הפשטה, חלל רדוד, צבעוניות מצומצמת. אחרי הקיץ שפיקסו בילה בלאסטאק (כפר בצרפת) הופיעו ציורים קוביסטיים ראשונים ("הבתים בלאסטאק", 1908). החל בשנת 1908 מפתח בראק את נושא "כלי נגינה" בסגנון קוביסטי.

השלב הראשון של הקוביזם אצל בראק ופיקסו, המכונה הקוביזם האנליטי, מגיע לשיאו בשנת 1911
("האיש הפורטוגזי"). באותה השנה מנסה בראק צורות פורמט עגולות כמו ב"סודה". ביחד עם פיקסו הוא מתחיל לשלב בציוריו אותיות, חלקי מילים וספרות. בשנת 1912 בראק יוצר מנייר פיסול קוביסטי ראשון. ההתנסות מובילה אותו לטכניקת הקולאז' ("צלחת פרות וכוס", (1912) הוא משלב בציור מדבקות נייר ממגזרות עיתונים, חלקי פרסומות וכו'. בתקופה זו מתפתח הסגנון המכונה הקוביזם הסינתטי, סגנון המוצג על ידי ההיסטוריונים כחלק מניסיון לחזור למציאות מהפשטת היתר של הקוביזם האנליטי.

בשנת 1914 גויס בראק לצבא. בשנת 1915 הוא נפצע והתעוור זמנית. בשנים 1919-1918 הוא החל עובד על אובייקטים דוממים בממדים גדולים ("קפה-בר", 1919).

בשנות העשרים מתחיל בראק לצייר דמויות. הסדרה המכונה "נושאי סלים "אישה עירומה עם סל פירות" (1926), מושפעת כנראה מן הסגנון הניאו-קלסי של פיקסו. הסדרה מבטאת את תגובתו של בראק למלחמת העולם הראשונה ורצון לחזור למקורות, לסדר, לאמנות פיגורטיבית.

בשנת 1932 מאייר בראק את "תיאוגוניה" של הסיודוס (תולדות האלים של הסיודוס) בהזמנתו של המוציא לאור אמברואז וולארד. סמוך לשנת 1936 מתמקד בראק בציורי פנים מעוטרים בדמויות ובמשטחים "(האישה עם מנדולינה" " 1937), הוא אף מתחיל ליצור פסלים פשוטים, דו-ממדיים, משחקיים ("סוס וקלף", 1940-1939). בתקופת מלחמת העולם השנייה שוהה בראק בפריז. ציוריו באותה התקופה הם בעלי צבעוניות עגמומית ("הדג השחור", 1942). אחרי המלחמה עובד בראק בטכניקה של ליטוגרפיה צבעונית ("אמרילים", 1958).

נושאי היצירה העיקריים של בראק בשנותיו האחרונים היו ציפורים
("הציפור וצילה") וציורי נוף צרים ואופקיים בעלי מסגרת רחבה מצוירת ("שדות בקולצה", 1957-1956).

 

מקורות וקישורים

הדס, נ. (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך הטכנולוגי, חולון.
מייזליש, ז. (עורכת) (1982), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

כתבה: אלה טל

מתוך אתר la-plume-dilettante.over-blog
העירום הגדול, שמן על בד, 1908, 100X140 ס"מ, מתוך אתר artchive
בתים בל'אסטק, שמן על בד, 1908, 73X60 ס"מ, מתוך אתר ardor
איש עם גיטרה, שמן על בד, 1911, 116.2X80.9 ס"מ, מתוך אתר ardor
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום