על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


ארמון הבדולח, פקסטון ג'וזף Crystal Palace, Paxton Joseph
1851 לונדון
אורך - 616 מ' רוחב - 151 מ' גובה מקסימלי - 45 מ'
הושמד בשריפה ב-1936.

ארמון הבדולח הוא אחד הבניינים המפורסמים ורבי ההשפעה ביותר בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית. הוא נבנה בלונדון לרגל התערוכה הבינלאומית הראשונה ב-1851. את התערוכה ארגן הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, והוא זה שערך את המכרז לבניית בית תערוכה, בניין שישרת נאמנה את מטרת התערוכה - שילוב של תעשייה ואמנות כמרכיבים הראשיים של התרבות המודרנית.

מעורבותו של האדריכל פקסטון ג'וזף (Paxton Joseph), שעד אז בנה בעיקר חממות, התחילה ברישום שעשה לתכנית המבנה. פקסטון ביקר באתר המיועד בהייד פארק שבלונדון. כעבור עשרה ימים הוא כבר העביר את הרישום לצורך הצעת מחיר לחברת Fox Henderson and Co, אשר אמורה הייתה לבנות את הבניין. פקסטון היה האחרון שהגיש את הצעתו.

המבנה, העשוי ברזל יצוק וזכוכית, היה זול יחסית להצעות האחרות, וניתן היה לבנותו במהירות רבה; הוא נבנה בתשעה חודשים.

ארמון הבדולח הוקם בהתאם לתכנית המשלבת בו בזמן חממה וכנסייה בזיליקלית: אולם מרכזי גבוה ושני אולמות משניים, נמוכים יותר, אחד מכל צד. הציר המרכזי נחצה במרכזו על ידי מבנה מקומר וגבוה יותר היוצר חלל מרכזי פתוח. תכנון זה אפשר את להשאיר ולשמר במקום עצים שגדלו באזור בטרם נבנה הבניין. גג הבניין וחלקיו העליונים הורכבו מלוחות זכוכית שמידות כל אחד 1.20 ס"מ אורך ו-25 ס"מ רוחב. הגג עצמו כוסה בגגון מתקפל מברזנט, וזאת כדי שניתן יהיה להתיז עליו מים קרים בקיץ ולצנן את האוויר.

המיוחד בארמון הבדולח הוא שקיפותו וקלילותו של המבנה הענק. הבניין משרה תחושה של חלל ענק שחלקו הפנימי ומעטפתו מתמזגים, ואין גבול ברור ביניהם. התרשמות זו מתקבלת לא רק בשל שקיפותה של זכוכית, אלא אף בשל העצים הגדלים במבנה פנימה.

בבניין זה ערער פקסטון על המבנה המסיבי והכבד, שהפך כבר למסורת בבנייה האבן. שינוי זה נובע ישירות מן החידוש בחומרי הבנייה: לא קירות תומכים בבניין ונושאים את כובדו, כפי שמקובל בבנייני עץ ואבן, אלא שלד ברזל בלבד. קירות הזכוכית מחוברים לשלד זה, ונראים כאילו הם נתלים עליו. ארמון הבדולח הוא דוגמה מוקדמת ביותר לרעיון של קיר הווילון (Curtain Wall): קיר שאינו נושא את משקל הבניין אלא רק סוגר את החלל ונתלה משלד ותומך של ברזל.

ארמון הבדולח אף משלב ישן עם חדש. נשמרות בו צורות מסורתיות כגון קשתות, עיגולים המזכירים מדליונים ואפילו חיקוי של אבני קשת בחזית הקמרון. גם במבנה הפנימי משולבים אלמנטים מסורתיים: העמודים בעלי בסיס וכותרת כפי שהיה מקובל בבנייה המסורתית, על אף שצורתם פשוטה וגיאומטרית. בארמון הבדולח בנויים בסך הכול 3,000 עמודים.

עם זאת מתאפיין הבניין בפשטות רבה ביותר; הוא אינו מקושט באופן המסיח את תשומת לבנו מן המבנה עצמו. הקורות הקלות הבנויות בצורה של X, ונקודות החיבור שלהן חשופות לגמרי. הצורות הגאומטריות ההנדסיות והשימושיות עומדות עירומות ומעצבות סגנון מודרני שאין לו כל זיקה למסורת של עבר.

בעיני מבקרי התקופה נראה הבניין פשוט מדי ובלתי אמנותי, כלומר נעדר קישוט בסגנון היסטורי. היו אדריכלים שהציעו דרכים שונות לכסותו בעיטור מסורתי.

ראוי לציין שסגנון הבנייה שאפיין את ארמון הבדולח עמד בניגוד למוצגים האמנותיים הוויקטוריאניים שהוצגו בתערוכה, ולפעמים אף כיסו את צורות המבנה בווילונות כדי שהמבנה לא יתחרה במוצגים. המקום היחיד שבו שררה התאמה מלאה בין צורות המבנה לבין המוצגים שבתערוכה היה באולמות התצוגה של המכונות התעשיתיות השונות, פרי טכנולוגיות חדשות של התקופה.

למרות העיצוב החלוצי זכה ארמון הבדולח לפופולריות יוצאת דופן בקרב הציבור. הבניין, שנועד לפירוק בתום תערוכה, הורכב מחדש והוצב ב-Sydenham, אנגליה, ושם הוא עמד עד שנת 1936, השנה שבה הושמד בשרפה.

מקורות
גארדנר, הלן, האמנות: מראשיתה ועד ימינו. מסדה, תל אביב.
Stevenson, Neil. Architecture. Annotated Guides. Durting Kindersley. London, New York

כתבה: קטי חומיצר
ארמון הבדולח, מראה כללי, מתוך אתר ויקיפדיה
ארמון הבדולח, מראה כללי, מתוך אתר ויקיפדיה
ארמון הבדולח, הכניסה המקורית, מתורך אתר ויקיפדיה
ארמון הבדולח, הכניסה המקורית, מתורך אתר ויקיפדיה
ארמון הבדולח עולה באש, מתוך אתר ויקיפדיה
ארמון הבדולח עולה באש, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום