על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


אל-חנני, אריה El - Hanani, Arie
1985-1898
עיצוב, אדריכלות, ציור, פיסול, תאטרון
  • עיצוב
  • אדריכלות
  • ציור
  • פיסול
  • תאטרון
אריה אל-חנני היה מעצב תפאורות, גרפיקאי ואדריכל ישראלי. הוא תרם רבות למען הרעיון הציוני בפועליו למען פיתוח תרבות עיצוב ייחודית בארץ. עיקר תרומתו בתחום האדריכלות. אלחנני היה אחראי על פרויקטים אדריכליים גדולים וחשובים, כגון מוזאון "יד ושם" ו"מכון וייצמן".

אריה אל-חנני, לשעבר אריה ספוז'ינקוב, נולד בשנת 1898 בפולטבה שבאוקראינה. הוא גדל בבית דתי פרוגרסיבי וציוני ולמד ציור ואדריכלות בבית הספר הגבוה לאמנויות בקייב. את ספסל הלימודים חלק עם סטודנטים שהתפרסמו לימים: מלביץ (Kazimir Malevitch), ארכיפנקו זריצקי (Zaritsky).

בשנת 1917 סיים את לימודיו. המהפכה הקומוניסטית והצהרת בלפור עודדו אותו לפעול באופן מעשי לטובת הרעיון הציוני. הוא הקים בקייב לשכת גיוס להקמת לגיון יהודי שיעלה ארצה, וכן ארגן אגודות של "מכבי". בשל מלחמת האזרחים שהתפתחה בקייב בין הקומוניסטים לתומכי שלטון האצולה, גויס אל-חנני לצבא האדום ושם שירת כאדריכל וכצייר במחלקת הבנייה של טימושנקו. הוא נדרש לתכנן מבנים זמניים ולצייר כרזות במחלקת התעמולה.

ב-1 במאי 1922 ברח לישראל יחד עם שלושה עשר מבני משפחתו. אביו רכש חלקה חקלאית ברמת גן, ואריה אל-חנני החל לעבוד בחקלאות. כעבור שנה עבר להתגורר בירושלים, ושם עבד בעבודות גרפיקה מזדמנות כגון עיצוב הגדות של פסח. בירושלים פגש את יצחק שדה שהקים את תאטרון "האוהל", וזה ביקש מאל-חנני שיעצב תפאורה להצגה "נשפי פרץ" (1926). אל-חנני עיצב להצגה זו תפאורה מופשטת בהשפעות קונסטרוקטיביסטיות וקוביסטיות. בהצגה זו החל את דרכו כמעצב תפאורות. מאוחר יותר עיצב תפאורות להצגות שונות בתאטרון "הבימה", המפורסמות שבהן היו "סיפורי הלבנה" ו"האוצר" של שלום עליכם.


זרש וויזתא
סקיצה ל"מגילת אסתר"
ב"אוהל", 1930

בסוף שנות העשרים עיצב אל-חנני את סמל הפלמ"ח, ובשנת 1930 נסע לאירופה לשנה כדי להיחשף לאדריכלות עכשווית. בשובו היה בין האחראים להקמת "יריד המזרח" שהתקיים בשפך הירקון. הוא תכנן ביתנים שונים, תכנן את הפסל "הפועל העברי" (1934) הבנוי מבטון ובו נראה פועל מעוצב בהשפעה קונסטרוקטיביסטית. כן עיצב את סמל התערוכה "הגמל המעופף", שבו משמש הגמל כסמל למזרח, והכנפיים כסמל להתעוררות. ביריד המזרח ביקרו כ-600 אלף איש מכל רחבי העולם, ומטרתו הייתה להפוך את תל אביב למרכז התרבותי של המזרח התיכון החדש.


תבליט ברונזה - שלוש דמויות
המייצגות עבודה, חקלאות ומחשבת ישראל
בחזית הביתן הארצישראלי בתערוכה
העולמית בניו-יורק ב-1939

בשנת 1937 פתח אל-חנני משרד משלו. מאחת מבין עבודותיו הראשונות במשרד הייתה עיצוב הביתן הארץ ישראלי ביריד הבינלאומי בניו יורק שהתקיים בשנת 1939. בזמן מלחמת העולם השנייה בנה מבנים שונים לצבא הבריטי בארץ ישראל, ובסיומה החל לתכנן מבנים שונים ב"מכון וייצמן" שנפתח בשנת 1947. הפרויקט היה מאתגר בעבורו מכיוון שהוא נדרש להתחשב בבעיות מעשיות כגון המערכות השונות הנחוצות במעבדות.

לאחר קום מדינת ישראל המשיך אל-חנני לעבוד כאדריכל וכמעצב. הוא עיצב את המרחב הטקסי ברחבת הכנסת, את אוניברסיטת בר אילן ואת בית אליהו. כמו כן עיצב ביחד עם ניסן חנן את "בית מגדלור" בתל-אביב, שבנייתו הסתיימה בשנת 1977. שיא פועלו היה תכנון "יד ושם" ובעיקר "אוהל יזכור" (1961). על הקמת "אוהל יזכור" זכה בשנת 1973 בפרס ישראל. הוא שאף לעצב חלל צנוע שייראה כמקדש ריק הבנוי מאבן פשוטה.


יד ושם
פנים "אוהל יזכור", 1961

אל-חנני זכה בתואר יקיר תל אביב וכן בפרס הבינלאומי היוקרתי של "המכון האמריקני של האדריכלים" בשנת 1984.


מקורות

בנימין תמוז, גדעון עפרת ודורית לויטה, סיפורה של האמנות הישראלית, הוצאת מסדה (1991) עמ' 51.
בר יוסף, יוסף, "אריה אלחנני חוזר לגן" מתוך: "במחנה", 20.6.84, עמ' 20-21.
אריה אלחנני


כתב: פיטר מלץ
אריה אלחנני, שנות השלושים, באדיבות מיכל גולן
אל חנני אריה, כרזה לעידוד גידול דגים בארץ ישראל, הוצאה ע"י המחלקה למסחר ותעשייה של ההנהלה הציונית בא"י. באדיבות מיכל גולן 1925.
אל-חנני אריה, נשים ערביות בנוף , שנות העשרים, צבעי מים על ניר, באדיבות מיכל גולן 1920 - 1930.
אל-חנני אריה, צילומי הבמה בהצגת "נשפי פרץ" ב"אוהל", באדיבות מיכל גולן 1926.
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום