על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מוזאון גוגנהיים, פרנק לויד רייט Guggenheim Museum, Frank Lloyd Wright
1959 ניו-יורק
המוזיאון על שם גוגנהיים הוא מבין המפורסמים בבנייניו של רייט. סולומון גוגנהיים (1949-1861) ביקש סביבה אדריכלית מהפכנית וחדשנית דיה שתוכל להציג יצירות חדשניות של אמנות עכשויות.

המוזאון בנוי משלוש טבעות בטון ברוחב שווה, ובקוטר שהולך וגדל כלפי מעלה. שלושת הטבעות נושאות טבעת בטון ברוחב כפול, שעליה נשענת כיפת זכוכית המשמשת כמקור אור. הרווחים הצרים שבין הטבעות הם פסי חלון המקיפים את הבניין ומאירים את החלל הפנימי.

ארכיטקטורה זו יוצרת מעין מבנה מגדל מסיבי הניצב על בסיס בטון רחב המעוצב גם הוא בצורות מתעגלות. לצד המגדל המעוגל נבנה אגף קטן יותר המשמש למשרדי הנהלת המוזאון. מבנה זה מורכב מצורות דמויות טרפז שלהן קווים מתעגלים. הבניין בצורתו המעוגלת מהווה נקודת ציון אדריכלית בולטת בסביבה האורבנית הצפופה של מגדלים מרובעים.

חללי הפנים של המוזאון אף הם לולייניים כמעטפת הבניין. מסלול משופע מתמשך ברצף מן הקרקע עד לגובה של חמש קומות. השיפוע הלולייני יוצר חלל פנימי פתוח ורחב דמוי גליל המתרחב עד לכיפת הזכוכית שבגג. את החלל מפרה רק הבליטה המעוגלת הפולשת אל החלל הפנימי ומשמשת כחלל שבו בנויים המעליות, המדרגות והשירותים. בליטה זו מאוזנת על ידי בליטות במקומות אחרים, נמוכים יותר, כמו הבריכה שבקומה ראשונה.

רייט תכנן את הבניין כך שקהל המבקרים במוזאון יעלה במעלית לקומה הגבוהה ביותר ומשם יחל לרדת במסלולי הספירלה לאורך מעקה נמוך. המסלול הלולייני מאפשר לצופים לראות אלה את אלה וכן להביט ביצירות ממרחק ובכמה זוויות. מסלול הגלריה הוא חד-סיטרי וצר ומקשה להתעכב ממושכות ליד כל יצירה. רייט תכנן את הקירות בשיפוע קל לאחור, והציורים התלויים עליהם נדמים כנוטים אחורנית כאילו היו מוצבים על כן הציור. השילוב של אור טבעי ותאורה חשמלית לאורך מסלולי ההליכה העניק תאורה מיוחדת ליצירות המשתנה על-פי עונות השנה. חלק מן המבקרים במוזאון טענו כי התנועה המשופעת והעובדה שהתמונות תלויות אף הן בשיפוע מקשים על הצפייה.

כאשר הסיור במוזאון מסתיים המבקר מוצא את עצמו באותו מקום שממנו נכנס, ליד דלת הכניסה למוזאון. מכאן הוא יכול לצאת או לבקר בחנות הספרים או בבית הקפה שבמקום. המבקר אינו צריך לחזור את כל הדרך חזרה כמו במוזאונים רבים אחרים.

הבניין הוא מעין פיסול אדריכלי, וקהל המבקרים נע בו כמו בתוך הפסל. יש שטענו כי מבנה הבניין מאפיל על מוצגי האמנות ואינו משאיר להם מקום של כבוד. על כך ענה רייט כי כוונתו לא הייתה לשעבד את יצירות האמנות למבנה ולהמעיט בערכן, אלא להפך, שאיפתו הייתה לאחד את המבנה ואת יצירות האמנות לסימפוניה הרמונית יפה, שמעולם לא נראתה כמוה בעולם האמנות.

מוזאון גוגנהיים מהווה את אחד השיאים במימוש תפיסת האדריכלות האורגנית של רייט. ולדברי רייט עצמו: "כאן, לראשונה, אדריכלות מתגלה כפלסטית; קומה אחת זורמת אל תוך האחרת, במקום שכבות המונחות זו על גבי זו, החותכות ומתערבות ביניהם, באמצעות קורות ואומנות. הבניין המוצק מבטון בשלמותו, דומה יותר לקליפת ביצה - צורה של פשטות רבה - מאשר לצורת התשבץ הזוויתי הנפוץ".

סולומון גוגנהיים תמך מאוד ברייט בתכנון הבניין. אולם כאשר נפטר ב - 1949 הנהלת הקרן החדשה התנגדה להצעתו המהפכנית של רייט. כתוצאה מכך נאלץ להיאבק מספר שנים על מנת להתחיל בעבודות הבנייה. אלה נמשכו בשנים 1959-1956. המוזאון נפתח לראשונה לציבור הרחב באוקטובר 1959, כחצי שנה לאחר מותו של רייט. במשך אותם שישה חודשים מנהל המוזאון דאז פעל לעריכת שינויים בבניין. אבל בשנים 1992-1991 התבצעה במוזאון עבודה רחבת היקף שנועדה לשחזר עד כמה שניתן את תפיסת התכנון המקורית של רייט.

מקורות
לקשטיין, אילנה (1990), תולדות האמנות ואדריכלות: לקט סיכומים. יד החמישה.

Larkin, David and Brooks Pfeiffer, Bruce (1993), Frank Lloyd Wright: The masterworks, Rizzoli, New York.
Mircosoft Encarta 96 Encyclopedia, "Guggenheim, Solomon R., Museum". Mircosoft Corparation, Funk & Wagnalls Corporation, 1993-1995.


כתבה: קטי חומיצר
מוזיאון גוגנהיים, 1959, ניו-יורק, מתוך אתר greatbuildings
מוזיאון גוגנהיים, 1959, ניו-יורק, מתוך אתר greatbuildings
זווית נוספת, מתוך אתר dailypostal
זווית נוספת, מתוך אתר dailypostal
פנים המבנה, מתוך אתר jmg-galleries
פנים המבנה, מתוך אתר jmg-galleries
פנים המבנה, זווית נוספת, מתוך אתר e-architect
פנים המבנה, זווית נוספת, מתוך אתר e-architect
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום