על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מצרים של העלמה קליו דה מרוד / קורס יסוד של היסטוריה נטורלית, ג`וזף קורנל L`Egypte de Mlle Cleo de Merode, cours elementaire d`histoir naturelle
1940 אוסף פייגן, ניו יורק

18.4X 11.9X  27.1 סנטימטר, חומרים שונים

היצירה "מצרים של העלמה קליו דה מרוד" היא מזוודת עץ פתוחה שעל דופנותיה הפנימיות מודבק נייר בדגם שיש. שנים-עשר בקבוקי זכוכית סגורים בפקקים מסודרים כל אחד בתוך פתח משלו בתוך מסגרת בתוך המזוודה. בכל אחד מן הבקבוקים חפצים שונים, ועל כל בקבוק תווית מודבקת. לדוגמה: על גבי בקבוק שמכיל שתי ספירלות מנייר כתוב: "רפטיליות של איי הנילוס"; על בקבוק ובו מחט התקועה בתוך דיסק עץ כתוב: "מחט של קליאופטרה"; הכתובת "ספינקס, קליו דה מרוד, מומיה" מופיעה על בקבוק ובו מגזרת של ראש אישה; והכתובת "חגבים" על בקבוק ובו מגזרות של אנשים וגמלים, חול צהוב, כדור עץ. מימין ומשמאל לבקבוקים מסודרים חפצים וביניהם יד של בובה, מטבע גרמני, כדור עץ, שברי זכוכית וראי. על גבי החלק הפנימי של המכסה הודבקה תמונה של אלילה מצרית, ובאותיות דפוס מודבקות הכותרת של היצירה.

המזוודה מעלה אסוציאציה של תיבת "אוצר" של ילד, חפצים שיצאו משימוש (בקבוקונים, שברי ראי, זכוכית וכו') ונראים חסרי ערך בעיני מבוגרים. היא גורמת לצופה לחזור לעולם הילדות על ידי המשחק שהיא מציעה, להשתחרר, לפנטז. את הקשר לעולם הילדות והמשחק מחזק השימוש בחלק מצעצוע יד של בובה. חוסר התיאום, או הקשר הבלתי שגרתי, בין החפצים שבתוך הבקבוקים לבין הכתובות המלוות נראה גם הוא ילדי ומשחקי, ומזמין את הצופה לשחק במשחק חדש, תמים לכאורה; לחפש את הקשר שבין הכתובת לחפץ, בין דבר לפירושו, בין מציאות לתודעה.

היצירה אינה מתיימרת להציג את מצרים האמיתית. המזוודה מכילה למעשה הצגה סובייקטיבית; מציגה את מצרים מנקודת השקפה של אדם מסוים.

קליו דה מרוד הייתה רקדנית ויצאנית צמרת מפורסמת במאה התשע-עשרה. האמן הכיר היטב את עולם הבלט. אך גם ההצגה שלו של עולם הרקדנית אינה אמיתית אלא מתבססת על דפוסים מחשבתיים סטראוטיפיים לגבי נשים ורקדניות שהיו אופייניות למאה התשע-עשרה.

היצירה היא יצירה סוריאליסטית. האמן השתמש בטכניקה הסוריאליסטית הנוטלת חפץ מן המוכן (רדי-מייד) ובאסמבלז'. ההתעניינות בעולם הילדות כמקור להשראה אופיינית גם היא לסוריאליסטים; אלה חיפשו בקרב ילדים את הדמיון החופשי שעדיין לא הושחת על ידי תהליך החיברות. כדי לשחרר את כבלי ההיגיון והדעות המקובלות וכדי לחוות את החיים במלואם ובמורכבותם, הציגו הסוריאליסטים, לא פעם, את השפה כזו שמכתיבה ומקבעת את תפיסותינו את המציאות. דוגמה מובהקת לכך הן יצירותיו של רנה מגריט: "מפתח החלומות" ו"בגידת הדימויים (אין זו מקטרת)", וכן יצירה זו של קורנל.

מקורות

Andreotti, M., (ed.), Surrealist Art, The Art Institute of Chicago, Chicago.
Blair, L. (1998), Joseph Cornell's Vision of Spiritual Order, Research Books, London.
McShine, K., Joseph Cornell, The Museum of Modern Art, New York.


כתבה: אלה טל

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום