על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


קבוצת לומצ`יו, ד`אורבינו, דה-פה Lomazzi, D`urbino and De Pas
1991-1966 איטליה
קבוצה רדיקלית של מעצבים איטלקיים

קבוצת המעצבים לומצ'יו, ד'אורבינו ודה פה השתייכה לזרם רדיקלי של עיצוב באיטליה בשנות השישים של המאה ה-20. מעצבים אלו ביקשו להפר את תורות העיצוב הנושנות ולרענן את אופי העיצוב; הם השתמשו בחומרים חדשים ובטכנולוגיות חדשות, ובחנו מחדש עיצוב מוצרי צריכה. הקבוצה עצמה זכתה להכרה במחצית השנייה של שנות השישים, וגישתה הייתה לנקודת ציון בשנים אלו.

בתחילת דרכם הם הקימו משרד במילאנו, והתמקדו בעיצוב רהיטים שהתאפיינו בשימוש בטכנולוגיות תעשייתיות מתקדמות ובתכנון מבנים ומוצרים זמניים בעלי אופי אוונגרדי. למשל, הם עיצבו מערכות סלון שהן ריהוט מתנפח עשוי פלסטיק.

בשנת 1967 הם הציגו בתערוכת העיצוב: "הטריאנלה לעיצוב במילאנו" Triennale di Milano את הכורסה המתנפחת "נשיפה" Blow Chair 1967 . הכורסה עשויה ממספר חלקי פי-וי-סי שקופים היוצרים מעין מכלים מוצקים שלתוכם הוזרם אוויר. העיצוב עצמו העלה שאלות הנוגעות לקביעות ולעמידות של ריהוט בכלל. הכורסאות יוצרו בצבעים חזקים - צהוב ואדום, וכן בשקוף, ובתהליך ייצורן השתמשו בחומרים חדישים ובטכנולוגיות מתקדמות, כגון הלחמת פי-וי-סי.

רהיט נוסף שעוצב באותה הרוח הוא "ג'ו" (Joe) משנת 1970. זוהי כורסה עשויה מעור בצורת כפפת בייסבול מנופחת. הכורסה היא מחווה לשחקן הבייסבול האמריקני ג'ו ד'אמאג'ו. כיום מייצרים אותה מחומרים פלסטיים כמו פוליאוריתן מוקצף. ההשראה לכורסאות היו פסליו הרכים של האמן קלאס אולדנברג (Claes Oldenburg). הן יוצרו על ידי חברת "זנוטה"(Zanotta) וזכו עד מהרה לפופולריות רבה. הן הפכו לסמל של תרבות צעירה בשל חדשנותן ואופיין השובב וההומוריסטי, הנוגד את התפיסה החמורה והמאופקת שאפיינה עד אז את עיצוב הריהוט. 
 

בשנת 1972 הם השתתפו בתערוכת העיצוב החשובה שהתקיימה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, " איטליה - הנוף הביתי החדש" (Italy – The new domestic landscape) . לקראת התערוכה הם בנו מבני מגורים ומבנים תעשייתיים והרחיבו את עיצוביהם למנורות, מוצרי אלקטרוניקה ושאר אביזרים לבית. אביזר שזכה להכרה הוא "מתלה בגדים מתקפל – צ'יאנגאי" (1974) (Sciangai), המורכב ממוטות עץ היוצרים צורת צילינדר קפול. האביזר מתקפל וצורתו מינימליסטית ובעלת חן.

בשנת 1979 הם זכו בפרס היוקרתי " קומפסו ד'אורו " (Compasso D`Oro) . התוצרים המעוצבים של הקבוצה נכללים באוספים מכובדים בכל העולם, ביניהם אוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ואוסף המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

הקבוצה קידמה את תחום העיצוב באמצעות גישה רדיקלית, רעננה והומוריסטית, תוך שימוש בחומרים חדשים ובטכנולוגיות מתקדמות. הם הצליחו לערער את עיקרון הסטטיות בעיצוב ובאדריכלות, וייצרו רהיטים ומבנים משתנים, שהתאימו לקצב החיים במחצית השנייה של המאה ה-20. חברי הקבוצה עשו זאת תוך התנסות בגישות סגנוניות שונות, כמו פופ חדור בצבעוניות ובדימויים משעשעים מחד גיסא, ומינימליזם אלגנטי מאידך גיסא.

מקורות

Sparke, Penny (1988), Italian Design 1870 to the Present, Thames and Hudson, p. 163, 167, 193-194
Zanotta - De Pas, D'Urbino, Lomazzi: Biography 
Zanotta - De Pas, D'Urbino, Lomazzi: Products
http://www.rauminhalt.at/rauminhalt/detail.asp?idProdKat=1&idProdukt=416&r=2 
Unica Product Catalog
D’URBINO & LOMAZZI (D’URBINO LOMAZZI STUDIO)
De Pas, D`Urbino, Lomazzi sofa cento per cento


כתב: פיטר מלץ

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום