על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מסון, אנדרה Masson, Andre
1987-1896
ציור
  • ציור
אנדרה מסון החל ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות ולאמנויות העיצוב בבריסל בגיל 11. בגיל 19 הוא הצטרף לצבא הצרפתי. הוא נפגע ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי, ושוחרר ב- 1918. בציוריו המוקדמים נראית השפעתו של דראן (Derain), מאמני הקבוצה הפוביסטית. החל ב- 1923 הוא הושפע מן הקוביזם האנליטי: מילון הגוונים שביצירותיו מצטמצם לצבעים כהים, אפורים וחומים, הסגנון נעשה גיאומטרי יותר ומופיעים בציוריו נושאים האופייניים לקוביזם ("כוס ואגס", 1924).

כבר בתערוכה הראשונה שאורגנה בעבורו על-ידי אספן וסוחר האמנות קהנוויילר (Kahnweiler) משך מסון את תשומת לבו של אנדרה ברטון (Breton), מנהיג התנועה הסוריאליסטית וזה מזמינו להצטרף לקבוצה. בעקבות ההיכרות עם הרעיונות הסוריאליסטיים מתחיל מסון ביחד עם חואן מירו (Miro) בניסויים בתחום הציור האוטומטי. הציור המפורסם והחדשני של מסון הוא
"רישום אוטומטי" (1924). ציור נוסף הוא "מלחמת הדגים", 1926. בציור זה השתמש מסון בטכניקה שפיתח: הוא צייר על הבד בדבק ואז זרה על הבד חול. מעניין שעבודותיו אלה נוצרו דווקא בתקופה שבין השנים 1929-1924, כשגירש אותו ברטון מהקבוצה הסוריאליסטית.

מסון אייר את הספרים "הקנוניים" של הסוריאליסטים - "שירים של מלדורור" ("האוקיינוס הזקן", רישום, 1937), ספריו של מרקיז דה סאד ("ג'וסטינה", רישום, 1928).

בין השנים 1939-1938 הוא מרבה לעסוק בנושאים מיתולוגיים ("אורפאוס", 1933, "סיפור תזאוס", 1939), בעיקר במיתוס של מינוטאורוס, המפלצת בעלת גוף האדם וראש הפר. ("מלחמת השוורים" 1937 "Tauromachie"), דמות המינוטאורוס עניינה את הסוריאליסטים, הם ראו בה סמל לחייתיות שבטבע האנושי בכלל ובטבע הנשי בפרט. ברישום "אדם ולביאה", 1939 "פסיפאה", 1943, מוצגת האישה במשגל כחיה. החייתיות של הגיבורה מתבטאת גם בריבוי השערות וגם בצורה הבוטה שבה היא מציעה את עצמה לשור.

הארוטיקה והאלימות המתלווה אליה הן הנושא המקשר בין יצירותיו הרבות של מסון ("זאב מפלצת", 1942, "המכשפה" 1942).

מאמצע שנות השלושים ניכר בכמה מיצירותיו סגנון אשלייתי יותר, כנראה בהשפעת דאלי (Dali) ("גרדיבה", 1939 - דמות פיגמליונית מבוססת על רומן בשם זה של וילהלם ג'נסן, שהיתה פופולרית כנושא אצל האמנים הסוריאליסטים).

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה מסון בניו יורק. הוא עבד עם ג'קסון פולוק ב"אטליה 17" ובכך ניתן אולי להסביר את הדמיון בין יצירותיהם של שני האמנים בעבודות כמו "פסיפיאה" (גרסה נוספת משנת 1945). בשנים אלה עסק מסון גם בציורים קליגרפיים בהשפעת הקליגרפיה היפנית והסינית ("המסר של חודש מאי", 1957, "הסוסים", 1957). בעבודותיו המאוחרות, המופשטות מאוד, ניתן עם זאת להבחין בדימויים פיגורטיביים ("גאונות הפריון", 1969).

מקורות

Ades, D. (1994), Andre Masson, Academy Editions, London.
Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.
Rubin, W., Lanchner, C. (1976), Andre Masson, MoMA, New York
Djuna Barnes and Hans Bellmer: Uncovering the Self in Modern Monstrosity


כתבה: אלה טל
מתוך אתר: wolman prints
מלחמת שוורים, 1937, מתוך אתר artnet
פסיפאה, 1943, מתוך אתר darkecho
גרדיבה, 1939, מתוך אתר wahoo art
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום