על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המומוסים המבדחים, הנרי רוסו The Merry Jesters, Henri Rousseau
1906 מוזיאון פילדלפיה לאמנות

שמן על בד, 145.8X113.4 ס"מ

הצייר הצרפתי הנרי ז'וליאן רוסו החל לצייר בגיל ארבעים, כאשר פרש מעבודתו וללא כל הכשרה מקצועית. עד לפרישתו עבד רוסו כפקיד בבית המכס, ולכן אמני התקופה כינו אותו "המוכס" (Le Donanier).  הוא ראה בעצמו צייר מודרניסט וריאליסטי, אם כי סגנונו מוגדר לרוב כ"פרימיטיבי ונאיבי". הסגנון הנאיבי הוא תופעה ייחודית באמנות המודרנית, כיוון שרוב הציירים היו חסרי הכשרה מקצועית כמו רוסו עצמו. תופעה זו מוסברת בדרך כלל כחלק משבירת המוסכמות המודרנית, אם כי הסגנון הנאיבי מעולם לא הוגדר כסגנון מהותי וחשוב במודרניזם.

הטבע ובעלי החיים הם נושאים מרכזיים ביצירותיו של רוסו, ולטענתו לא היה לו "שום מורה מלבד הטבע וכמה עצות מפי ז'רום וקלמנט" (שני ציירים אקדמיים ידועים בתקופתו). אכן, מקור ההשראה המרכזי ליצירותיו היה הטבע, אך בניגוד למה שניתן לחשוב, כאשר מתבוננים ביצירה זו אין מדובר בג'ונגלים העבותים של אפריקה, אלא בפארקים ובגנים של פריז. רוסו אמר כי "כאשר אני משוטט בפארקים ורואה את השמש, הירוק מסביב והפריחה, אני אומר לעצמי, אכן, כל זה שייך לי" (פייפר, ד., אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, 2001). הטבע של רוסו, בדומה לזה של מטיס או של גוגן, מייצג את השאיפה, הרומנטית במקורה, לחזרה אל "גן העדן האבוד", או אל תמימות ילדותית של טרם התרבות.

ציוריו הידועים ביותר של רוסו הם ציורי הג'ונגל, אם כי, כאמור, מעולם לא עזב את צרפת ושאב את השראתו מטיולים בפארקים של פריז, בגן הבוטני ומספרים. הוא עבד על כל ציור במשך זמן רב מאוד ובציורי הג'ונגל הוא השתמש בלמעלה מחמישים גוני ירוק שונים בכל ציור. הוא נהג לצייר בשכבות – ראשית השמים ברקע, לאחר מכן הצמחייה במישור המרכזי ולבסוף בעלי החיים והדמויות במישור הקדמי.

ביצירה זו נראית קבוצה של יצורים דמיוניים בעלי פרווה חומה. שלושה מהם מצטופפים במרכז המישור הקדמי, כשהם נראים מעט מבוהלים או נבוכים ומביטים ישירות אל הצופה. יצור רביעי מציץ מימין, מתוך סבך הצמחייה. מאחור ניצב יצור חמישי, עגום למראה, המחבק גזע עץ ומביט גם הוא אל עבר הצופה. ציפור ניצבת קפואה על ענף מעל ומביטה אף היא ללא תנועה אל עבר הצופה. הסצנה כולה נראית כאילו חדר הצופה אל ממלכה קסומה ומסתורית והפריע את התנהלותה השקטה.

החלל כולו רדוד כתוצאה מהצמחייה העבותה המכסה כמעט את כולו. רק "חור" קטן למעלה מציג שמים כחולים הנראים ככתם לוקלי של צבע נקי וסטטי. "מסך" הצמחייה מורכב מכמה דגמים חוזרים על עצמם של עלים מסוגננים בגוני ירוק שונים. דגמיות זו נשברת רק על ידי אשכול הפרחים הלבן מצד שמאל, כניסיון ליצור איזון של הקומפוזיציה עם דמות הציפור מימין.

למרות הדיוק בפרטים והשימוש בגוונים רבים בצמחייה, הציור אינו ריאליסטי ונראה כסיפור פנטזיה. לתחושה זו כמה גורמים עיקריים: ראשית, הדיוק רב מידי והתיאור נראה לא טבעי. שנית, אף אחד מהעצמים ביצירה אינו מטיל צל. שלישית, היצורים אינם מזן הניתן לזיהוי. ולבסוף, הוסיף רוסו גם דימויים השוברים את הפנטזיה הטבעית ומחדירים אליה נוכחות אנושית מוזרה. הכוונה היא לבקבוק החלב ההפוך, הנראה תלוי באוויר, ולמגרד הגב המתוארים ממש לפני קבוצת היצורים המרכזית. דימויים אלו אינם שייכים לתיאור כולו כיוון שהם אינם יצירי הטבע אלא מעשה ידי אדם. נוכחותם אולי מתייחסת אל חדירת הצופה למרחב הטבעי, הפרטי, של היצורים ואולי לנוכחות אנושית קודמת.

ביצירה נוצרת מתיחות בין המבטים המוטרדים של בעלי החיים והדממה הקפואה של הסצנה ובין תחושה של הומור דק הנובעת מאפיון הדמויות ותנוחותיהן. גם הכותרת "המומסים המבדחים" עומדת בניגוד למבטים ולתנוחות של היצורים. תחושה זו אופיינית לציוריו של רוסו, בעיקר לאלו העוסקים ביחס בין האדם ובין הטבע ובעלי החיים. 

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון פילדלפיה לאמנות
אתר thc-artworldwide19
אתר הגלריה של אולגה
אתר oceansbridge
אתר artinthepicture
אתר הגלריה הלאומית וושינגטון
אתר גלריה טייט, לונדון
פייפר, ד., אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, 2001
Hunter, S., John Jacobus, Modern Art, New-York, 1992.

כתב: נעם טופלברג 

המומוסים המבדחים, 1906, מתוך אתר ויקיפדיה
המומוסים המבדחים, 1906, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום