על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מירו, חואן Miro, Joan
1983-1893
עיצוב, ציור, פיסול
  • עיצוב
  • ציור
  • פיסול
מירו נולד בברצלונה שבחבל קטלוניה בצפון ספרד למשפחה של אומנים. כבר בילדותו רצה להיות אמן, אך נענה לבקשתו של אביו, וב- 1907 החל ללמוד בבית ספר לעסקים בברצלונה. במקביל למד בבית הספר לאמנויות בברצלונה. ב- 1911 הוא כבר עבד כמנהל חשבונות במפעל לכימיקלים. התמוטטות עצבים שעבר באותה תקופה שיכנעה את אביו לאפשר לבנו לעסוק באמנות.

מירו למד באופן פרטי אצל אמנים. סגנונו המוקדם הושפע מפוביזם וקוביזם. ("עירומה יושבת עם מראה", 1919) .

החל בשנת 1918 הוא מגבש את סגנונו האישי; הוא אינו מתעניין בהצגה ראליסטית, אלא מתמקד בתיאור פרטני מאוד, צבעוני, המזכיר ציורי ילדים. הוא מתאר נופים וחיי כפר האופייניים לאזור הולדתו, נושא שיפנה אליו שוב ושוב במהלך חייו ("גינה עם חמור", 1918), ומושפע מאמנות ימי הביניים שרווחה במאות האחת-עשרה והשתים-עשרה - האמנות הרומנסקית ("אשת האיכר", 1922).

בשנת 1920 נסע מירו לראשונה לפריז, ומאז חילק את חייו בין ספרד לצרפת. בפריז פגש את חברי החוג הסוריאליסטי: הצייר אנדרה מסון, והמשוררים פול אלואר, אנדרה ברטון ולואי ארגון. מירו לא הצטרף באופן רשמי לקבוצה, אך הושפע מהציור האוטומטי. ציוריו נעשו מופשטים יותר, וכללו דימויים אישיים והומור דק ("הצייד", 1924-1923).

בשנת 1926 עבד מירו עם מאקס ארנסט על עיצוב תפאורה ל"רומאו ויוליה" בעבור הבלט הרוסי. בין 1936-1934, בשנים שלפני מלחמת האזרחים בספרד, פרסם סדרה של "ציורים פראיים". בציורים אלו מקבלים אלימות ומיניות ביטוי אנושי גרוטסקי. הציורים היו בעלי טקסטורה ייחודית; לעתים ערבב מירו בצבע חול או זפת, והשתמש בהדבקה ("חבל ואנשים 1", 1935) כתגובה למלחמת האזרחים בספרד צייר מירו את "האיכר הקטלני במרד" (1937) ועיצב כרזה "עזרו לספרד!" (1937).

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה מירו בנורמנדי, צרפת, הרחק ממוקד. הוא יוצר את סדרת הציורים "מערכים". ציוריו צוירו בעיקר בגואש, אך גם בעפרונות צבעוניים, בדיו, בשמן, בפסטל ובריבת פרות יער. הציורים מבטאים ראייה פואטית של היקום; הדימויים הם תמימים וילדותיים: שמים מלאי כוכבים, ציפורים, נשים ("אישה בצד האגם שפניו נעשו ססגוניים על ידי הברבור העובר", 1941).

בשנת 1941 מציג מירו תערוכה רטרוספקטיבית ראשונה במוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק. החל ב - 1953 הוא עובד עם ארטיגס על סדרה גדולה של קרמיקה, ומרבה לשתף עמו פעולה גם בשנים הבאות (קיר קרמיקה בחדר אוכל של של "מרכז האוקיאנוס" בהרוורד, 1960, קיר השמש וקיר הירח עבור בניין אונסק"ו בפריז בשנים 1958-1957). בתקופה האחרונה לחייו הרבה האמן לפסל. הוא חיבר זה לזה חפצים מוכנים, וצבע אותם בצבעים עזים. ("בחורה צעירה מתחמקת", 1968) הדבר שיווה ליצירתו נופך של אמנות פופ. בפסליו האחרים ניכרות השפעות של ג'אקומטי ("אישה-חרק", 1968), הנרי מור ונוגוצ'י ("ציפור של ירח", 1966).

מקורות
הדס, נ' (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך הטכנולוגי, חולון.
מייזליש, ז' (עורכת), (1982), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.
Penrose, R. (1970), Miro, Thames & Hudson, London.


כתבה: אלה טל
מתוך אתר: wikipedia
הצייד, 1923-1924, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
אמהות, 1924, מתוך אתר wikipainting
ציפור ירח, ברונזה, 1966, מדריד
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום