על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הדגם לאנדרטת האינטרנציונל השלישי Model for the Monument to the Third International
1920-1919 ברה"מ

3.5 מטר, עץ
הדגם המקורי אבד

את האנדרטה לאינטרנציונל השלישי הזמינה המחלקה לאומנויות של ברית המועצות מן האמן הקונסטרוקטיביסטי ולדימיר טטלין. טטלין תיאר את יצירתו כ"סמל התקופה המאחד צורות סימבוליות ושימושיות". האנדרטה הייתה אמורה להתנוסס לגובה של 400 מטר - פי שלושה ממגדל אייפל בפריז. טטלין תכנן את האנדרטה כמגדל לולייני, נטוי, השואף כלפי מעלה; בנוי משלד חשוף ובו חללים שתוכננו כגופים גיאומטריים שקופים. שלד המתכת היה אמור להיות צבוע אדום - צבע המהפכה. בצורת הספיראלה ובהצבתה האלכסונית בחר טטלין כדי ליצור תחושה של תנועה, ולסמל בדרך זו את התקדמות המהפכה הקומוניסטית. בנוסף לאשליית התנועה הייתה אמורה להיות בבניין תנועה ממשית: תנועת האנשים הנעים בתוך הבניין השקוף וגם ובמרתפיו. טטלין תכננן להציב קוביית זכוכית ענקית שאחת לשנה תשלים סיבוב סביב עצמה ותשמש כאולם אספות, ומעליה להציב פירמידת זכוכית שתשלים סיבוב אחת לחודש ותשמש למשרדים מנהליים. בקדקודה של האנדרטה תכנן טטלין לקבוע גליל זכוכית שישלים סיבוב מדי יום וישמש להודעות ולפרסומים. כלומר, טטלין תכנן את האנדרטה לא רק כפסל סמלי אלא גם כבניין פונקציונאלי.

טטלין רצה לבנות בניין שונה מקודמיו - בניין דינאמי. הוא בנה את האנדרטה בהתאם לעקרונות התכנית להקמת המונומנטים שהגה ב-1918. האנדרטה היא דוגמה לאמנות הקונסטרוקטיביסטית: היא הוקמה בהתאם לצורך הפוליטי של המדינה החדשה; היא אינה צורה אמנותית טהורה - היא שימושית; אין בה אלמנטים קישוטיים - החלקים הפונקציונאליים חשופים; היא עשויה מחומרים הרווחים בתעשייה (זכוכית, פלדה).

היוצר הרב-תחומי אל ליסיצקי כתב כי "ברזל הוא חזק כרצון הפרולטריון וזכוכית בהירה כמצפונם". טטלין רצה להתנתק מאדריכלות העבר וליצור אומנות חדשה ומהפכנית. למעשה ביצירתו נראית השפעה של מגדל אייפל (הקונסטרוקציה ההנדסית החשופה, גודל מונומנטאלי,שימוש בחומר מודרני). תוכניתו של טטלין לא התממשה בגלל בעיות כספיות וגם בגלל חוסר ידע הנדסי, אך היא השפיעה רבות על אדריכלות המאה העשרים: גורדי השחקים השקופים ואדריכלות ההיי-טק, המשלבת מרכיבים מבניים וחומריים של מבנים תעשייתיים, כמו למשל בניין המוזיאון "מרכז פומפידו" בפריז.

מקורות
פייפר, ד', (1999), אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 3, כתר, ירושלים.
הדס, נ', (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך הטכנולוגי, חולון.
מייזליש, ז' (עורכת), (1981), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.

 

כתבה: אלה טל

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום