על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מוהולי-נאג'י, לסלו Moholy-Nagy, Laszlo
1946-1895
עיצוב, ציור, פיסול
  • עיצוב
  • ציור
  • פיסול

לסלו מוהולי נאג'י נולד בכפר קטן בהונגריה. אביו עזב את המשפחה זמן קצר אחרי שלסלו נולד, ועקבותיו נעלמו בארצות הברית.

מוהולי החל ללמוד משפטים באוניברסיטת בודפשט, אך גויס לצבא ב- 1914. הוא נפצע, החלים וחזר להילחם. בצבא מוהולי המשיך לכתוב שירים והחל לצייר. בתום המלחמה חזר ללימודי המשפטים, אך מעולם לא השלים אותם. ב- 1919 הוא כבר היה אמן במשרה מלאה.

העבודות שיצר בשנים הראשונות הן בהשפעת הדאדא: ציורים, רישומים, קולז'ים, פסלים ("פסל ניקל", 1921), הדפסים שתיארו גלגלים, חלקים מכניים ברוח שטות של הדאדא. הוא חלק סטודיו עם שוויטרס
(Schwitters)
, והיה בקשר עם ליסיצקי (Lissitzky).

לאחר הניסויים הללו של השנים הראשונות האמן החל בחקר האור והחלל ביצירותיו. הוא המשיך לפתח את הנושא במשך חייו. ("פסל קינטי מפזר אור" 1930-1922) הוא החל לצייר בטכניקה תעשייתית מדויקת ולהשתמש בחומרים תעשייתיים שאותם הורה לעבד לכדי יצירת אמנות באמצעות הוראות בטלפון (1922: "ציור טלפון: 2 Em" ) יחד עם הכיוונים החדשים בפיסול ובציור הוא החל להתעניין בצילום. את ההתעניינות בצילום הוא פיתח ביחד עם אשתו הראשונה, לוסיה, צלמת וכותבת בעלת שם בזכות עצמה (Lucia Moholy).
 
תערוכת היחיד הראשונה של האמן נפתחה ב- 1922 בגלריה הברלינאית Der Sturm. וולטר גרופיוס
(Gropius)
ביקר בתערוכה, התרשם מעבודותיו של מוהולי, והציע לו להצטרף לצוות המורים של הבאוהאוס
(Bauhaus).

ב- 1922 פיתח מוהולי ביחד עם אשתו טכניקה של פוטוגרמה (photogram), צילומים ללא מצלמה ("Broom", 1922).

ב- 1923 הוא הצטרף לצוות של הבאוהאוס. בתקופה שניהל את מחלקת עבודות המתכת החלו לייצר מוצרים לייצור תעשייתי (מנורות שנוצרו בהשראת הניהול שלו נמצאות בשימוש המוני עד היום). כשהבאוהאוס עבר לדסאו הפך מוהולי-נאג'י ליד ימינו של גרופיוס. יחדיו הם ערכו סדרת ספרים של הבאוהאוס, ספרים שתרמו רבות להעלאת מעמדו של בית הספר ולהפצת השפעתו.

מוהולי המשיך את הניסויים בפוטוגרמות המופשטות שלו ("פוטוגראמה", 1925-1922) (פטוגראמה, 1923; פוטוגראמה, 1924) והחל לצלם קולנוע. הסרט הראשון המופשט שלו "דומם ברלינאי" יצא ב- 1926. הסרט החשוב שלו "משחק אור, שחור, לבן ואפור" צולם ב- 1933.

מוהולי פרש מהבאוהאוס ב- 1928 בעקבות אי-הסכמות פוליטיות. הוא פתח סטודיו לעיצוב בברלין, ועסק בעיצובים בעבור אופרה ותאטרון ("עיצוב בעבור "סיפורי הופמן", 1929). החל ב- 1933 הוא עבד בעיקר בהולנד בגלל המצב הפוליטי בגרמניה. ב- 1935 הוא עזב ללונדון, אחרי גרופיוס. בלונדון עיצב פרסומות, תערוכות וסרטים. חלומו היה להקים באוהאוס חדש. ב- 1939 הוא הקים את "בית הספר לעיצוב בשיקגו" (The School of Design in Chicago). בית הספר נתקל בבעיות כלכליות קשות, וניצל הודות לפטרונותו של Walter P. Paepcke, שהיה משוכנע בחשיבותו של העיצוב האיכותי לתעשייה. הוא עזר לארגן מחדש את המפעל של מוהולי והפך אותו ל"מכון לעיצוב ("Institute of Design").

גם כשחלה בסרטן הדם המשיך מוהולי לעבוד על ספרו Vision in Motion (1946). כתביו היו בעלי השפעה לא פחות מיצירותיו.

מקורות

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.
Lucie-Smith, E. (2000), Lives of the Great 20th Century Artists, Thames & Hudson, London.
Rice, L., & Steadman, D. (1975), Photographs of Moholy- Nagy, Pomona College, Claremont.


כתבה: אלה טל

 

 

 

 

מתוך אתר: nndb
פסל ניקלף 1921, מתוך אתר architonic
פוטוגרמה ,1924, מתוך אתר terminartors
Broom, 1922, מתוך אתר mutualart
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום