על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מזרחי, מוטי Mizrahi, Moti
1946
ציור, פיסול, וידאו ארט, צילום
  • ציור
  • פיסול
  • וידאו
  • צילום
נולד בתל-אביב בשנת 1946, וב-1973 סיים את לימודיו באקדמיה לאמנות "בצלאל". מזרחי, נכה בשתי רגליו כתוצאה משיתוק ילדים, נעזר להליכה בזוג קביים. נכותו משמשת מרכיב הבעתי בעבודותיו.

במהלך שנות השבעים התקשר מזרחי עם אסכולת המדרשה. המתח בין אמנות המתמקדת בצורות ותכנים בינלאומיים ובין אמנות העוסקת ומתמקדת במקומי בשנות השבעים הכיל גם מתח בין תל-אביב ובין ירושלים. בבית-הספר למורים לאמנות "המדרשה" התקיימה מעין אסכולה, שהתרכזה סביב מפגשים קבועים אצל רפי לביא במוצאי שבתות. המכנה המשותף לחברים בקבוצה לא היה רעיוני, אלא חברתי. תמר גטר, מיכל נאמן, יאיר גרבוז, אפרת נתן, נחום טבת, דוד גינתון, ואליהם הצטרפו דגנית ברסט ומוטי מזרחי שהגיעו מבצלאל, כולם התקבצו בעיקר כדי להציג יחדיו וליצור הכרה בחברי הקבוצה. המשותף בין כולם הייתה בעיקר ההתייחסות להצבת התכנים האישיים, התרבותיים והחברתיים במרכז היצירה, וחזרה מההפשטה אל הצורה התוכנית. אמנים אלה הקפידו על גימור שאינו "מלוטש" או "דקורטיבי".

עבודות הצילום, הווידאו והמיצג של מזרחי נחשבות משנות השבעים ועד היום כעבודות מפתח של האמנות הישראלית, המתמודדות עם ההוויה האישית, החברתית והפוליטית. יצירותיו בוחנות יחסים בין קבוצות בחברה בישראל ובעולם, ועוסקות בנושאים של דיכוי ושליטה של קבוצות חזקות בקבוצות חלשות. בשנת 1974 הציג בגלריה שרה גילת בתערוכת "פנים חדשות". מאז הציג בתערוכות רבות בארץ וברחבי העולם, במוזיאונים, בגלריות ובביאנלות, ובהן הביאנלה בסן-פאולו בשנת 1987, הביאנלה של ונציה בשנת 1988, והביאנלה של ולנסיה בשנת 2004. הוא זכה בפרסים רבים, ובהם פרס קולינר לאמן צעיר ממוזיאון תל-אביב, פרס מוזיאון תל-אביב לפיסול ע"ש סנדברג, ופרס שר החינוך.

סגנונו של מזרחי הוא סגנון פיגורטיבי, והוא הירבה לעסוק בדמות האנושית בשילוב של מערכות סמלים הלקוחים מהמציאות, בעיקר מעולם החי (נמלים, תרנגולות, ביצים וכדומה). בפברואר 1975 הוא הציג צילומים מוגדלים (מרושלים במתכוון באיכותם) של פעולות פולחניות-סמליות: כנפי עוף צמודות לקרסולו שלו עצמו על רקע הר הבית, הטלת צללית מסתורית מעל ראשו באמצעות כפות ידיו המשולבות, צעידה לאורך ה"ויה דולורוזה" עם תמונה עצמית גדולה על גבו, ועוד. ויה דלורוזה, 1973, מתוך סדרה של שישה צילומים כך דרך הייסורים של ישו הפכה גם לדרך הייסורים שלו. הקביים האישיים עזרו לו לא אחת בבניית הקומפוזיציה של הצילומים.

יצירתו של מזרחי מעמתת את הצופה עם תכנים פוליטיים וחברתיים שאינם נוחים לצפייה במעטה נוח יחסית של יופי ואסתטיקה. לדוגמה, ב- 1975 הוא השתתף בסדנת קיץ במוזיאון ישראל. הוא הביא למוזיאון קבוצת מתגוששים גרוזיניים, שנאבקו על רקע נאום מודפס של בן-גוריון; בשבוע מיצגים שנערך בבית האמנים בתל-אביב ב- 1976 הוא הביא סוס עם מפרזל מקצועי, שפרזל את הסוס על רקע נאום של בן-גוריון על עבודה עברית, בעוד האמן יושב, ללא חולצה, מרוח בשמן בתנוחת צלוב ולידו שתי חשפניות. היה זה רק החלק הראשון מסדרת פעולות פולחניות-סמליות בהשתתפות האמן עצמו, שאמורות היו לסמל פרקים משמעותיים בתולדות היישוב.

מקורות

רחום, ס., גבולות (קטלוג), מוזיאון ישראל, 1980
בנימין תמוז (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, מסד, 1980, תל-אביב, עמ' 305, 310, 312-313
עפרת, ג., גנים תלויים, אמנות ישראל, תל-אביב, 1991, עמ' 161, 317-316, 376-375, 420

קישורים
תערוכת תשוקה (גלריה שלוש), נהי (גלריה דביר) ורחמים (גלריית המדרשה)
מיכאל קסוס גדליוביץ', שיחה בשלושה חלקים עם מוטי מזרחי לרגל תערוכותיו בגלריות שלוש, דביר והמדרשה, 16/09/04 אתר "מארב"
חלק א'
חלק ב'
ארכיון לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
איקרוס


כתב: נעם טופלברג
עריכה לשונית: מיכל שקד

מתוך אתר ויקיפדיה
ויה דולורוזה, 1973, מתוך אתר משרד החינוך
נפילת המוזות, 1991, ברונזה, פארק רעננה, מתוך ויקיפדיה, צילום: יאיר טלמור
נשר, 1974, מתוך אתר היסטוריה תיאוריה של בצלאל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום