על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


נשיג אותם!, פיבר ז`ול אבל On les aura! Jules-Abel Faivre
1916 מוזיאון אלברט וויקטוריה, לונדון
כרזה, ליתוגרפיה

הכרזה פורסמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בצרפת. כרזות דומות פורסמו באותה התקופה בארצות רבות. הכרזה היא חלק ממסע פרסום של המדינה לתכניות מלווה מלחמה מאזרחיה. סגנון הכרזה הוא ראליסטי. על רקע לבן נראה חייל צרפתי צעיר. הוא מתואר בתנועה חדה קדימה ולמעלה - לניצחון. התחושה שמעוררת התנועה הושגה על ידי כמה אמצעים: תנועת גופו ונשקו של האיש ממוקמים באלכסון ביחס לפורמט הכרזה והקומפוזיציה ה"קוטעת" את רגליו ומדגישה את התנופה בתנועת ידו. הכיתוב האופקי מנוגד לדמות האלכסונית ותורם גם הוא להדגשת התנועה. האותיות שלמעלה מעוצבות ככתב יד, דבר המעניק נימה אישית למה שנאמר בשפה יום-יומית: "נשיג אותם!" כלומר נצח. ברור שהכיתוב משקף את דבריו של החייל - פיו פתוח, וראשו מופנה לאחור. קריאתו האופטימית מופנית לאלו שנמצאים מאחוריו - גם חברים לנשק וגם אלו שנמצאים בעורף וקוראים את הכרזה. למטה, באותיות דפוס המעניקות נופך רשמי, כתוב: "ההלוואה השנייה של ההגנה הלאומית". בתחתית, גם כן ככתב יד, מנוסחת המטרה העיקרית של הכרזה: "חתמו" (על ההלוואה).

הדמות של החייל שאובה מתוך יצירה אחרת, פטריוטית, המוכרת לכל צרפתי "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרוא. כלומר, בדומה למהפכה בתיאורו של דלקרוא, מוצגת המלחמה בכרזה של פיבר כמלחמה על קיומה של המדינה הדמוקרטית הצרפתית.

אחת הנקודות החשובות שביצירה היא הלוחית שעל היד המחזיקה את הנשק. הלוחית בולטת בצבעה הבהיר על הדמות הכהה, וזו כנראה דיסקית שעונדים חיילים לצורכי זיהוי שלאחר המוות. ההבלטה של פריט זה מזכירה לצופה שאלפי חיילים מסכנים ומקריבים את חייהם למען המולדת ולמען האזרחים האחרים, הצופים בכרזה. המשמעות המשתמעת מזכירה לצופה שלהלוות כסף למדינה זה המעט שהוא חייב למולדת ולאותם החיילים.

מקור

Barnicoat, John (1985), Posters, a Concise History, Thames and Hudson, London.


כתבה: אלה טל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום