על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


פיצ'חדזה מאיר Pichhadze Meir
2010-1955
ציור
  • ציור
מאיר פיצ'חדזה, צייר ישראלי יליד גיאורגיה. למרות התנגדותו של אביו הוא החל ללמוד ציור בגיל 12, בעקבות אחותו הגדולה מקוואלה, שהצטיינה בציור ושאותה העריץ. במשך שש שנים השניים למדו ציור במועדון הנוער בעיר הולדתם קוטאיסי, אצל האמן הגיאורגי ראזו רמישוילי. במקביל ללימודי האמנות עבד פיצ'חדזה עם אביו כבנאי. כילד הצטיין פיצ'חדזה בתבליטי נחושת, ובגיל חמש-עשרה זכה בפרס ראשון על ריקוע שהציג בתערוכה קבוצתית של הקבוצה שבה למד. אצל רמשווילי למד פיצ'חדזה על האמנות הקלאסית והאמנות הרוסית, אך לא קיבל כל רקע על האמנות המודרנית. הנושאים שבהם עסק כנער היו ציורי איכרים וריקועי נחושת עממיים מסורתיים.

פיצ'חדזה ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1973, כשהוא היה בן 17 ואחותו בת 23. המשפחה התיישבה באור יהודה, והוא עבד בייצור מצבות, עיסוק שסייע לו ללמוד את השפה העברית. אחותו לא שרדה את המעבר, ובשנת 1979 התאבדה. בעקבות מותה עבר פיצ'חדזה לגור בשכונת פלורנטין בתל-אביב, והחל ללמוד בשנת 1983 בבית הספר הגבוה לאמנות קלישר, למרות שאביו המשיך להתנגד לעיסוקו באמנות.

בתחילת דרכו התאפיינו ציוריו בסגנון ריאליסטי ופיגורטיבי, והנושאים שבהם עסק היו בעיקר דיוקנאות של בני משפחתו, ובמיוחד של אחותו שהתאבדה. אחד מהמאפיינים הייחודיים לו הוא צביעת כל הבד בשחור לפני תחילת העבודה. כאשר נשאל בריאיון לרינו צרור  מדוע הוא עובד כך ולא מתחיל את ציוריו על הבד הלבן כמו שמקובל, הוא ענה: "אנשים אמרו שחור זה חושך, זה מוות, זה מדכא. אני אמרתי להפך — אני בא לשחור עם פנס ומאיר אותו".

נושאי יצירתו של פיצ'חדזה נחלקים באופן סכמתי לכמה נושאים עיקריים: ציורי נוף בעלי נופך רומנטי, שאותם צייר לכל אורך דרכו ובהם חוזר נוף של שני הרים ועמק ביניהם. חלק מהחוקרים מייחסים את נוף הזה לנוף ילדותו של האמן, אך הוא טען כי זהו נוף דמיוני, פנימי, המייצג את מצבו הנפשי. בין השנים 1975 – 1980 צייר ציורים בעלי אופי סוריאליסטי, לאחר מכן ציורים המתייחסים לתולדות האמנות (1987 – 1991), ציורי ילדים
(1992 – 2006),
פרחים (2001), ציורים העוסקים בדמות היהודי הנודד (1996 – 2003), נברשות (2003) ודיוקנאות (1997 – 2004). הוא לא נהג לתת שמות ליצירותיו, וטען כי הדבר נובע מיכולתו המוגבלת להתבטא במילים עקב גמגום שממנו סבל בילדותו ועקב קשיי השפה העברית.

בניגוד לציירים ישראלים רבים, ציוריו של פיצ'חדזה אינם עוסקים במציאות הפוליטית בישראל של תקופתו ואינם יוצרים דיאלוג עם סגנונות האמנות המקובלים בה. רבים מתייחסים לציוריו כאל תיאור פנימי של התודעה והחוויה של מהגר הנמצא כלוא בין שתי מציאויות מנוגדות ואינו משתחרר מכובד זיכרונותיו ועולמו הפנימי. ברבות מיצירותיו הוא מתואר כמודבק על גבי הנוף החוזר של שני ההרים, ונראה תלוש מהמציאות שבה הוא חי. המזוודות, שאותן הוא נושא בציורים, וגם מופיעות כנושא בפני עצמו, מסמלות את חוויית הארעיות והתלישות שלו כמהגר בתרבות זרה. 

למרות ניתוקו מהתרבות המקומית זכה פיצ'חדזה להצלחה רבה כאמן. הוא הציג בתערוכות רבות, השתתף בפעילויות פילנטרופיות, וזכה בכמה פרסים חשובים כמו פרס קרן שרת (1982-3), פרס קרן התרבות אמריקה-ישראל (1982-3), פרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות (1988), פרס היצירה בתחום האמנות הפלסטית מטעם משרד החינוך והתרבות (1989), מדליית זהב בביינאלה האסייתית-אירופאית באנקרה (1990) ועוד.

פיצ'חדזה נפטר בשנת 2010 והוא בן 54 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

מקורות וקישורים
אתר אנציקלופדיה ynet
אתר מוזיאון חיפה לאמנות
אתר גלריה מונטפיורי
ראיון עם האמן באתר Youtube
אתר שירארט
גורדון, ט., "‏שיחות עם מאיר פיצ'חזדה", באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
גילרמן, ד., "קיר אמן: מאיר פיצ'חדזה", עכבר העיר, 23/05/08
גילרמן, ד.,."משיחת יתר: האמן של האספן והעם", כלכליסט, 08/02/10
הניג, מ., "מאיר פיצ'חדזה הלך לעולמו", nrg מעריב, ‏04/02/10
ידידיה, ר., "אני מציג בשביל לתקשר, אפילו שזו מלחמה אבודה", ראיון עם האמן, שחרזדה
יודילוביץ', מ., "הצייר מאיר פיצ'חדזה הלך לעולמו", ynet, ‏ 04/02/10
כהן גרבוז, ט., "לא ישראלי ולא נודד, ביקורת תערוכה", ynet,‏ 03/06/08
כהן, ט., "שלום, גאון: פרידה ממאיר פיצ'חדזה", nrg מעריב 07/02/10
מיכאלי, ל., "מאיר את כולנו", ynet, ‏ 04/02/10
עפרת, ג., "מאיר פיצ'חדזה: המסע אל האור הבוהק באופק", אתר המחסן של גדעון
ערמון אזולאי, א., "תערוכה: כולם היו מאיר פיצ'חדזה", הארץ, 17/03/11
פלג-ר, "האמן מאיר פיצ'חדזה הלך לעולמו לפנות בוקר בגיל 55",‏ גלובס, 04/02/10
פלג, ר., "זריחתה של השקיעה: מאיר פיצ'חדזה מסכם 25 שנות יצירה", גלובס, 14/05/08
שפי, ס., "מזוודה ומכחול", עכבר העיר, 07/02/10

כתב: נעם טופלברג

מאיר פיצ'חדזה, צילום: קרן זהר פרטוק, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום