על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


רומנטיקה Romanticism
1850-1790 אירופה, רוסיה
שלהי המאה השמונה-עשרה ועד מחצית המאה התשע-עזרה

הזרם הרומנטי הוא זרם מחשבה שכבש ושטף את אירופה המערבית ואת רוסיה בשלהי המאה השמונה-עשרה ותחילת המאה התשע-עשרה. הזרם הרומנטי התעורר בתגובה לזרמי המחשבה הניאו קלסיציזם והרציונליזם שקדמו לו. הרומנטיקה צמחה בתקופה של מהפכות חברתיות ופנימיות שהיו כרוכות בדגמים חדשים של הוויה וחשיבה.

הזרם הרומנטי התאפיין בביטוי רעיונות של חזרה לטבע ופנייה לתת-מודע ולתחום הדמיון או הרגש. הייתה זו סערת רוח ממזגת ששינתה את אופי המחשבה, התחושות והאמנות. רבים מן העיסוקים והרעיונות שהיו מזוהים עם זרם זה נשארו מרכזיים בחשיבה המודרנית.

ההגות הרומנטית המרכזית טוענת כי קיים קשר אורגני בין האדם לטבע ובין הדמיון הפנימי לדמיון הטרנסצנדנטי. אולם במקביל עוסקת הרומנטיקה בהיעדר קשר וב"דיכאון", ומוליכה לפנטסטי ולאשלייתי כדרך של גאולה תפיסתית.

מקורה של הרומנטיקה בהגות הצרפתית של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו (RUSSO) ובהגות הגרמנית המזוהה עם עמנואל קאנט (EMANUEL KANT), יוהן פיכטה (JOHANN FICHTE) ופרידריך שלינג (FRIEDERICH SCHELLING). שורשיה צמחו מתוך ספרות "הסערה והדחף" הגרמנית משנות השבעים של המאה השמונה-עשרה. ולאחר מכן התפשטה בקרב ההוגים באנגליה ובאמריקה. הרומנטיקה קשורה בבירור למשבר שחל בהגות ובמבנה החברתי לאחר שלוש המהפכות: הצרפתית, אמריקנית והתעשייתית.

השפעת הרומנטיקה על האמנות החלה בשנות השישים של המאה השמונה-עשרה. אחד האמנים הרומנטים הראשונים הוא הצייר הבריטי יוצא הדופן הן סגנונית והן בנושאי ציורו - ויליאם בלייק. (WILLIAM BLAKE). בדור שאחריו הופיעו שני ציירים בריטים שהתעמקו בעיקר בציורי נוף. ויליאם טרנר (WILLIAM TURNER) וג'ון קונסטבל (JOHN CONSTABLE). שני אלה הדגישו את האפקטים השונים של האור ואת האווירה, ויצרו צבעוניות מעוררת יראה.

במהלך המאה התשע-עשרה פעלו בצרפת שלושה ציירים רומנטים דומיננטים: אנטואן גרוס (ANTOINE GROS), שצייר נושאים דרמתיים ממלחמות נפוליאון; תיאודור ג'ריקו (THEODORE GERICAULT), שצייר ביטויים של גבורה וסבל, לדוגמה הציור הנודע "הרפסודה של מדוזה" (1819); ואז'ן דלקרוא (EUGENE DELACROIX) שנודע בזכות משיכות המכחול החופשיות שלו.

בגרמניה זוהה עם הזרם הרומנטי הצייר קספר דייוויד פרידריך (CASPER DAVID FRIEDRICH) שצייר טבע שקט עם אווירה של קדושה ומיסתורין, לדוגמה הציור "הצלב והקתדרלה בהרים" (1812).

הרומנטיקה השפיעה על שלושה דורות של סופרים, החל בשנות התשעים של המאה השמונה עשרה ועד לשנות הארבעים של המאה התשע-עשרה. המשורר הבריטי ויליאם וורדסוות (WILLIAM WORDSWORTH) והסופר הגרמני יוהן וולפגנג גתה (JOHANN WOLFGANG GOETHE) הם דוגמאות ליוצרי ספרות רומנטית.

הרומנטיקה במוזיקה היא תנועה המזוהה בעיקר עם המחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה, ומופיעה ביצירותיהם של לודוויג ואן בטהובן (BEETHOVEN), קרל מריה וון ובר (WEBER), פרנץ שוברט (SCHUBERT), פרידריך שופן (CHOPIN) , הקטור ברליוז (BERLIOZ), פרידריך ליסט (LIST) , ג'יוספה ורדי (VERDI) וריכרד ואגנר (WAGNER). המוזיקה הרומנטית קיבלה את השראתה מן הספרות הגרמנית של שלהי המאה השמונה-עשרה, ומסופרים כמו פרידריך שלגל (SCHLEGEL), לודוויג טיק (TIECK) ונובליס (NOVALIS). היא מאופיינת במגמת המלחינים לראות במוזיקה ביטוי לנפשם. באמצעות כוח האסוציאציה הם ביקשו לגלם במוזיקה את האידאלים וסערות הנפש שפיעמו בהם. הם פיתחו סגנון אישי רדיקלי המאופיין בביטויים של מאבקי ניגודים.

מקורות
פייפר, דיויד (1984), אנציקלופדיה לאמנות ופיסול, כרך ד', הוצאת כתר, ירושלים, עמ' 194.

Britannica multimedia 99 ,CD-ROM, Romanticism, Britannica, 1999.
WebMuseum: Romanticism


כתב : פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום