על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


גלגל אופניים ושרפרף Rove de Bicyclette
1913 ארה"ב, ניו-יורק

גלגל אופניים שקוטרו 64.8 ס``מ, מחובר לשרפרף מטבח שגובהו 60.2 ס``מ, צבוע לבן אוסף ארטורו שוורץ, מילנו

"גלגל אופניים ושרפרף" הוא גלגל אופניים שקוטרו 64.8 ס"מ, מחובר לשרפרף מטבח שגובהו 60.2 ס"מ, צבוע לבן. המקור משנת 1913 אבד. העותק הראשון, המבוסס על הגרסה השנייה  מ-1916, בוצע על-ידי סינדי ז'אניס ב-1951 בעבור התערוכה "Climax in XX-th Century Art", וב-1961 רפליקה זו הוצגה בתערוכה האגדית "The Art of Assemblage" במוזאון לאמנות המודרנית בניו יורק.

רפליקה שנייה נעשתה על ידי אולף לינדה (Ulf Linde) ופרולוף אולטבדט (Ultvedt Perolof) ב-1960. ב-1964 דושאן הרשה לחברו ארטורו שוורץ, במילנו, להכין שמונה רפליקות נוספות, כולן על פי העתק שמש של צילום המקור. עותק אחד הוענק למוזאון ישראל בירושלים במתנה על-ידי האספן ארתורו שוורץ

 בשנת 1913, שאל את עצמו דושאן שאלה עקרונית ורבת חשיבות שעד אז מעולם לא נשאלה על-ידי אף אמן: האם ניתן ליצור יצירות שאינן יצירות אמנות? הוא רשם את השאלה הזאת על גבי פיסת נייר ומעברה השני ציין את השנה - 1913. ידוע כי דושאן שאל את השאלה לאחר שיצר את "גלגל אופניים". לדבריו: " בשעה ששמתי את גלגל האופניים על השרפרף, המזלג כלפי מעלה, לא היה לי שום רעיון של רדי-מייד או משהו אחר. זו הייתה רק הטיית תשומת לב. לא הייתה לי כל סיבה מיוחדת לעשות כן, או כל כוונה להציג זאת או לתאר משהו".

לדברי דושאן, המקור משנת 1913 והרפליקה משנת 1916 נועדו רק כדי להשביע את רצונו בסטודיו שלו: "לראות את הגלגל מסתובב היה מאוד מרגיע, מאוד מנחם, מעין פתיחת דרך לדברים שונים מאלה החומריים של היום-יום. אהבתי את העניין שיש לי גלגל אופניים בסטודיו שלי. נהניתי להסתכל עליו בדיוק באותו אופן שאני נהנה להסתכל בלהבות המרצדות באח הבוערת."

מקובל לחשוב ש"גלגל אופניים" היה בגדר תגובה שיש בה מן ההומור לדרישות של המניפסטים הפוטוריסטיים ובמיוחד ל"מניפסט הטכני של פיסול פוטוריסטי" של בוצ'יוני אומברטו (Boccioni Umberto) משנת 1912. המניפסט של בוצ'יוני תבע צירוף של חומרים מן התעשייה (שלא היו מקובלים בעבר בתחום האמנות) ביצירות פיסול פוטוריסטיות: זכוכית, עץ, ברזל, מלט, עור, אור חשמלי. בוצ'יוני ניסה להציג תנועה או דינמיות בשיטות חזותיות על-ידי שימוש בחומרי פיסול קונבנציונליים. ב"גלגל אופניים" דושאן לא השקיע מאמץ רב בעיצוב הפסל. היצירה כולה מורכבת משני חפצים זמינים ושכיחים והתנועה שהיא משלבת היא ריאלית ולא חזותית (ציורית). עם זאת דושאן יצר אובייקט חדש, אובייקט שאינו גלגל ואף אינו שרפרף, וזהו "רדי מייד". החיבור בין שני האובייקטים מבטל את ערכם הפונקציונלי: על השרפרף לא ניתן לשבת לאחר שחובר לו גלגל אופניים, והגלגל אינו יכול לשמש לנסיעה אלא רק להסתובב סביב עצמו.

בהינתן לחפץ יום-יומי משמעות חדשה, הוא הופך להיות מעין שלוחה של האמן. בחברה הטכנולוגית המשופעת בחפצים, הציג דושאן את משבר האובייקט, בהפקיעו אותו משימושו ובתארו חפצים ממוכנים שאינם יכולים לפעול. הוא ניסה למקם את האובייקט מחדש, לשנות את ייעודו המקורי ולאפיין את הזיקה החדשה שבין האדם לחפצים הסובבים אותו.

ב"גלגל אופניים ושרפרף" היה דושאן חלוץ בשני חידושים עיקריים שהשפיעו בצורה מכרעת על אמנות המאה העשרים: האמנות קינטית וה"רדי-מייד". יתרה מזאת, בכך שדושאן חיבר גלגל אופניים לשרפרף, הוא יצר את הבסיס לכל האמנות המושגית; עצם השימוש בחפץ יום-יומי למטרות של אמנות הוא אף בבחינת חלוץ באמנות הפופ.

מקורות
הדס, נורית (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך טכנולוגי.
עומר, מרדכי (1987), מרסל דושאן: רדי-מיידס הדפסים שעתוקים, הפקולטה לאמנויות חזותיות, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב.

Blunk Lars (2000), "Between Gadget and Re-made: The Revolving History of the Bicycle Wheel". Notes, Tout-Fait: The Marcel Duchamp Studies Online Journal, Vol. 1, Issue 3, December 2000
Dawn, Ades (1999), Marcel Duchamp, London.
Naumann, Francis M. (1999), Marcel Duchamp: The Art of Making Art in the Age of Mechanical Reproduction, Belgium: Ludion Press.
Sanouillet, Michel and Elmer Peterson (ed.), (1973), The Writings of Marcel Duchamp, Oxford University Press. Sylvester, David, "Bicycle Parts

כתבה:  קטי חומיצר

גלגל אופנים ושרפרף, באדיבות מוזיאון ישראל
גלגל אופנים ושרפרף, באדיבות מוזיאון ישראל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום