על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


סיגל, ג`ורג Segal, George
2000-1924
ציור, פיסול
  • ציור
  • פיסול

ג'ורג' סגל נולד למשפחה יהודית בניו יורק. אביו היה בעל חנות של בשר כשר. ב- 1940 עברה המשפחה לניו ג'רסי, ושם פתחה חווה לגידול עופות. הוריו התנגדו לרצונו לעסוק באמנות; לכן ב- 1949 קנה סגל חוות עופות ולא צייר במשך שלוש שנים. ב- 1958 הוא מכר את החווה והתמסר לעשייה האמנותית.

בציוריו המוקדמים נראית הערצה לציירים צרפתים של תחילת המאה. הנושאים שב"מודל והסטודיו", (1955) מזכירים את אנרי מטיס והפוביסטים; "הדומם על השולחן הירוק" חושף יותר השפעות של פול סזאן מאשר הסגנון המוביל של התקופה שבה הוא נוצר - האקספרסיוניזם המופשט שממנו נשארו רק משיכות מכחול אלימות; "אדם עם עוף מת סביב צווארו" (1958), עבודה המבטאת את ייאושו של האמן מחוות העופות שלו, מזכירה את יצירותיו של צייר יהודי אחר חיים סוטין.

ב- 1958 ניסה סגל את כוחו בפיסול. העבודה הראשונה בתלת-ממד "עירומה" מזכירה בתנוחה המופיעה בה את "העירום הכחול" של מאטיס. נזילות הצבע הושפעו מהאקספרסיוניזם המופשט. התבליט עשויי גבס - חומר יומיומי, שהפך בהמשך לחומר העיקרי של פסליו. כך בא לידי ביטוי רצונו של סגל לטשטש את הגבול בין אמנות לחיים., הוא הושפע ממיצגים שנעשו פופולריים באותה התקופה, ומיצירתו של המלחין ג'ון קייג'.

פסלי הגבס שיצר תפסו את מקומם של הציורים. הוא הציב את פסליו בסביבה יומיומית, כנראה גם כן בהשפעת המיצגים ("אטליז (חנות הקצב)", 1965). פסליו הראשונים הם לבנים, אך מ- 1975 הוא צובע אותם; תחילה במשטחים אחידים ("הזוג על המיטה", 1976), ומאוחר יותר בצבעים המחקים את המציאות ("עושי פלדה", 1980). ב- 1961 פיתח סגל טכניקה חדשה של יציקה בעזרת תחבושות כירורגיות.

סגל נחשב לאחד מאמני הפופ ארט הבולטים. בפסליו הפיגורטיביים הוא משתמש בחפצים מוכנים, מתייחס לבדידות ולחוסר הערך של היחיד בחברת השפע האמריקנית. נושא הבדידות והאנונימיות מורגש במיוחד בעבודותיו הראשונות ("נוסעי האוטובוס", 1962). כתשובה לנושא הוא מטפל יותר בנושא זוגות האוהבים ("מה זאת אהבה? - פרידה מהבדידות..." כדברי המשורר). לעתים הוא מתאר אהבה חושית מאוד: אין רואים את פרטי הפנים אלא רק את הגופים המתפתלים והמתמזגים זה בזה ("הזוג המתחבק", 1975). זוגות רבים מתוארים ברגע שאחרי מעשה האהבה. לעתים הדמויות כבר מרוחקות זו מזו, ואז ברור כי האיחוד וההימלטות מהבדידות הם רק אשליה רגעית, שלאחריה כל אחד מבני הזוג שוב נשאר לבדו ("הזוג על המיטה", 1976); ולעתים הן מצליחות להתגבר על הניכור ("מאהבים במיטה", 1970).

עוד נושא אהוב על סגל הוא העירום הנשי. הנשים ביצירותיו ישנות ("נערה במיטה", 1973), תמיד יפות, מעוררות רצון לגעת, נשיות מאוד ורכות. קבוצה אחרת של עירומות מופיע במצבים אינטימיים ("אישה רוחצת רגל בכיור", 1965). נשים אצל סגל הן מושא להערצה, חלום שאמור להתגשם, הבטחה לאושר, פתרון לקשיי יומיום. רעיון זה מתבטא בצורה ברורה בסדרת עבודות מסוף שנות השבעים, תחילת השמונים שבה מופיעות נשים מאחורי דלתות ("נערה אדומה מאחורי דלת אדומה", 1976). הן עומדות עירומות, עצובות ובודדות, מחכות בעצמן לגבר חלומות. בעבודתו "נערה מופיעה מקיר אריחים" (1974) נראית אישה חלומית מגיחה באורח פלאי מקיר האמבטיה (כמו אפרודיטה מודרנית).

סגל מהרהר גם במהותו של ייצוג אמנותי, ולשם טיפול בנושא זה הוא מתייחס ליצירותיהם של קודמיו ("כיסא של פיקסו", 1968, "דומם של סזאן מס' 4", 1981).

סגל קיבל הזמנות ציבוריות, חלקן נעשו בברונזה, חלקן בבטון. בין ההזמנות החשובות: "עקידת יצחק" (1973) עבור הקרן הישראלית, פסל לשחרור הומוסקסואלים (1980), "השואה" (1982).

מקורות

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.
Hunter, S. (1988), George Segal, Bartley, New York.


כתבה: אלה טל

ג'ורג' סיגל, מתוך אתר אוניברסיטת פרינסטון
חנות הקצב, 1965, מתוך אתר מפגשים מהסוג החזותי
עושי פלדה, 1980, מתוך אתר Flickr
הזוג על המיטה, 1976, מתוך אתר photobucket
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום