על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


שולמית, קיפר אנסלם Sulamith
1983 אוסף זאטצ`י, לונדון

 370X 290 סנטימטר, שמן, אקריליק, זפת, קש, חיתוך עץ על בד

שולמית היא אולי הדמות הפיוטיות והרומנטית ביותר בשירה העברית; היא האהובה היפה המופיעה ב"שיר השירים". דמות זו נתנה השראה לאמנים, למוזיקאים, למשוררים, ולסופרים, יהודים ולא יהודים כאחד.

באופן מפתיע, ביצירתו של האמן הגרמני אנסלם קיפר לא מופיעה נערה אוריינטלית צבעונית; מתואר רק פנים כהה וריק מאדם. הקמרונות מושאלים מאדריכלות ימי הביניים ומזכירים בנייה צלבנית. המבנה מזכיר קריפטה - מעין אולם מתחת לכנסייה ומשמש פעמים רבות כמקום קבורה.

הקמרונות והרצפה יוצרים פרספקטיבה שנותנת תחושה של תנועה מהירה. כמו בסיוט לילה נשאב הצופה במהירות אל הפתח השחור והמעוגל. בפתח נמצא מזבח: גרם מדרגות ומעליו אש בוערת. בגלל ההצללה לא ברור ממש האם לפנינו קיר החוסם את שדה הראייה ואינו מאפשר לחדור הלאה, או, אולי הריק השחור והאין סופי. בין אם כך ובין אם כך, ביצירה חולפת תחושה של סוף, של כלום, של מוות.

התמונה מזכירה רישום הכנה לעיצוב במה: נראה בו חלל ענק המתואר בצורה נטורליסטית ופרטנית המעוררת אשליה מאוד חזקה של עומק. חסרים רק השחקנים שיפיחו בו רוח חיים. קיפר גורם לצופה לחשוב על האנשים שאינם.

משיכות המכחול שאינן אחידות מבטאות רגשיות, ולעתים הן מזכירות בסגנונן את האקספרסיוניזם המופשט. משיכות המכחול הלבנות, במיוחד אלו שיוצרות את התקרה, סמוך לצופה, יוצרות מקצב עצמאי. סדרת הקשתות, הפתחים, הלבנים והרצפה יוצרים קצביות מאוד חזקה.

מקור ההשראה שהשפיע על האמן היה השיר "פוגת המוות" ("Death Fugue") של פול קלאן (Paul Celan), משורר ממוצא יהודי. בשיר זה שנכתב במחנה ריכוז, מתייחס המשורר לשואה וליחסים בין העם היהודי לעם הגרמני. את הגרמנים מייצגת מרגריטה (דמות מתוך "פאוסטוס"), ואת היהודים מייצגת שולמית. באותה התקופה של יצירת הציור "שולמית" הקדיש קיפפר כמה יצירות למרגריטה. מרגריטה המייצגת את גרמניה תוארה בדימויים שונים: קש, שדה, מקום פתוח, טבע. שולמית מתוארת כמבנה אבן, כמשהו עתיק יותר שאינו קשור לטבע אלא למעשה ידי אדם; משהו מתוכנן ומחושב. המבנה סגור - כמו היהודים שמנסים לשמור על ייחודיותם ולא להתערבב עם עמים אחרים. ייתכן שהמבנה אמור לייצג "עם ללא מולדת". המבנה, כאות זיכרון, מופיע ב"מאוזולאום לגיבורי מלחמה גרמנים" שצייר קיפפר ב - 1973 בהשראת המאוזולאום שבנו הנאצים בשנת 1939. הדמיון של המבנה שבציור "שולמית" למבנה המאוזולאום הוא ברור: פרספקטיבה לינארית של הקמרונות הצולבים, אש כסמל של נצחיות, חלל ללא אדם, וקיר שחוסם את הצופה. ברור כי ב"שולמית" האמן יוצר מבנה זיכרון ליהודים שנספו בשואה. קיפר הוא אמן שעסק בהיסטוריה, תרבות ולאומיות הגרמניים. התעניינותו ביהודים, ביהדות ובשואה (ב - 1984 הוא ביקר בארץ) קשורה לחקר של עמו ולחקר של לאומיות בכלל.

מקורות

Gilmour, J. (1900), Fire on the Earth, Temple University Press, Philadelphia.
Lopez-Pedraza, R. (1996), Anselm Kiefer, Thames & Hudson, London.
Saltzman, L. (1999), Anselm Kiefer and Art after Auschwits, Cambridge University Press, Cambridge.


כתבה: אלה טל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום