על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


בניין חברת התעופה TWA, סארינן ארו TWA Building, Saarinen Eero
1962 נמל התעופה קנדי, ניו יורק
בית TWA, שבנייתו הושלמה בשנת 1962, הוא בניין קטן יחסית (107 מטרים אורך ו-74 מטרים רוחב). אדריכלים שקדמו לסארינן כבר הקימו בניינים שקירותיהם מעוגלים. לפיכך הצורה הבלתי סדירה של קו המתאר של הבניין איננה חידוש בפני עצמו.

מטרתו של סארינן הייתה ליצור מרחב דינמי וסביבה דרמתית שיעוררו אסוציאציות של תחושת מסע. המבנה מורכב מארבע כיפות המקושרות ביניהן. הכיפות נתמכות בארבע עמודות הבנויות בצורת ה- Y. ארבע הכיפות יחדיו יוצרות מעין צדפה עצומה המתפתלת מעל אולמות הנוסעים.

הבניין מחולק לשני אגפים ברורים, שאותם מחבר אגף מרכזי. קירות הבניין עשויים ברובם מלוחות זכוכית, וגם להם צורות מעוגלות וסגלגלות במגוון רב של דגמים. החלל הפנימי מחולק לכמה מפלסים שביניהם גרמי מדרגות. החלל אחיד, והמעבר מאגף אחד למשנהו מצוין בקיר חלקי או בפתח מעוגל. רוב חלקיו הפנימיים של הבניין מורכבים מקווים זורמים ומעוקלים, בעלי אופי פיסולי מובהק. כזה הוא תיאור הבניין במונחים גאומטריים מקובלים. אולם למעשה הקווים המעוגלים, ריבוי הכיוונים והזוויות, וכן הבליטות והשקעים הבלתי צפויים יוצרים אווירה שכאילו נלקחה מתוך סרט של מדע בדיוני. ייתכן שבניין מלבני שגרתי היה עונה על הצרכים של חברת תעופה באותה מידה, כבניינים רבים אחרים המשמשים בתפקיד דומה, אבל כדברי סארינן עצמו:
"האדריכלות היחידה שמעניינת אותי היא אדריכלות כאמנות. אליה אני שואף. אני מקווה שכמה מבנייניי יבטאו אמת בת-קיימא. אני מודה בכנות, הייתי רוצה לכבוש לי מקום בתולדות האדריכלות".

"כל הקווים, כל החללים, כל האלמנטים, עד לצורות של שלטי דרך ולוחות המודעות, דלפקי קבלה, כולם היו צריכים להתאים זה לזה. רצינו שנוסעים העוברים בבניין יחוו את הסביבה המעוצבת המושלמת, שבה כל חלק נובע מאחר, וכל החפצים משתייכים לאותו עולם סימטרי".

סארינן, כמו האדריכלים פרנק לויד רייט ולה קורבוזיה לפניו, לא היה מוכן להשתמש באדריכלות פונקציונלית גרידא; שלושת האדריכלים רצו גם להטביע את חותם אישיותם על האדריכלות, ובחרו לעשות זאת על ידי שימוש בצורות פיסוליות - צורות "אמנותיות" ולא רק קופסאות פונקציונליות.

בבניין זה, מה שנראה לנו כתגלית מלאת דמיון הוא ביטוי מושלם לרעיון מרכזי שצמח מהערכת הצרכים המיוחדים של אותו מבנה. אפילו התחושה של מדע בדיוני אינה חסרת היגיון בבניין המשמש כמרכז נסיעות לחברת תעופה מודרנית. במבט מרחוק נראה בניין TWA כבעל כנף: המקור מושט קדימה וכלפי מטה, והכנפיים פרושות הצדה בקשת רחבה המאפשרת לאוויר לחדור תחתיהן ולהרים את הציפור אל על. כאן ההקשר האסוציאטיבי ברור: הציפור היא סמל התעופה, והבניין מעורר בצופה את התחושה שהוא עומד להמריא.

בית TWA לא רק מיישם את הישגי הטכנולוגיה החדישים ביותר; הוא גם מבטא במראהו את הרעיון העומד מאחוריו. הבניין בנוי מבטון, מזכוכית ומפלדה, מחול, מחצץ ומאבנים, ולמרות זאת הצליח סארינן לעצב מבנה שיוצר תחושה של טרום-מעוף.

תמונה נוספת של הבניין:
http://jetsetmodern.com/images2/F00014.jpg

מקורות
האוניברסיטה הפתוחה, אמנות בעידן המודרני, תל אביב, 1981.

Temko, Allan (1962), Eero Saarinen, Gerge Braziller, N.Y.
"TWA", Great Buildings On-Line


כתבה: קטי חומיצר
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום