על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


ללא כותרת (אברהם ויצחק), עדי נס Untiteled (Abraham and Issac), Adi Nes
2004 מוזיאון ישראל, ירושלים
צילום, 100X100 ס"מ-מהדורה של 10, 140X140 ס"מ-מהדורה של 5 

היצירה "אברהם ויצחק" היא חלק מסדרת "סיפורי התנ"ך" של הצלם האמן הישראלי עדי נס. הסדרה מונה ארבעה-עשר תצלומים שבכל אחד מהם מתואר גיבור או גיבורים תנ"כיים. את הדמויות בתצלומים מגלמים חבריו ומכריו של האמן, או ניצבים, ולא שחקנים מקצועיים. ההכנה לכל תצלום כוללת בניית תפאורה ותאורה שמקים צוות מקצועי.  

הדמויות מועברות למציאות של ימינו ומוצגות כדמויות שוליים בחברה הישראלית - חסרי בית, עניים, מהגרים ופליטים. על-פי נס: "הרגשתי שאם אני חי ועובד פה, אני חייב לשקף גם את המצב הזה. חשבתי מה בעצם נשאר מהזהות שלי ומהזהות של המקום לאחר שהכול מתפורר. בדרך-כלל אני עוסק בבנייה של זהות גברית, ישראלית; הפעם החלטתי לעסוק באנשים שאיבדו את זהותם. במשך העבודה על הסדרה חשבתי שמה שנשאר אחרי שהכול מתפורר, הסיבה היחידה לקיום שלנו פה, הוא החיבור ליהדות. כשסיימתי את הפרויקט הבנתי שגם זה עלול להתפורר ומה שנשאר קשור לאנושיות, שגם זה נמצא בלב התנ"ך והיהדות. כך נוצרה בעצם סדרה של תמונות שמדברת על הקיום האנושי, שעוסקת בקיום האנושי דרך הנרטיב שמוכר לנו מהתנ"ך".

לכל אורך יצירתו של נס הוא שואב דימויים מתולדות האמנות, הן מאמני העבר כמו ליאונרדו דה וינצ'י, רמברנדט ואן ריין וקרוואג'יו, הן מאמני ישראל כמו יעקב בן דב, אפרים משה ליליאן, מנשה קדישמן ואחרים, והן מאמנים בינלאומיים כמו למשל ביצירה זו. במקרה זה הרעיון המרכזי ליצירה שאוב מיצירתו של דואן הנסון "אישה עם עגלת קניות". היצירה היא פסל העשוי יציקת פוליאסטר מעורבב בצבע גוף. הנסון יצק את החומר על הגוף של הדוגמנית וחיזק את היציקה בסיבי זכוכית. לבסוף הוסיף לפסל חפצי רדי-מייד שונים כמו רולים בשיער, מטפחת, תכשיטים, תיק, נעלים ועגלת סופר מלאה באריזות אמתיות של מוצרים.

הנסון עסק בביקורת חברתית על תרבות השפע האמריקנית המובילה לריקנות רוחנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי חיצוני בדמותה המרושלת והאפתית של עקרת הבית הטיפוסית שלו. לעומתו, התצלום של נס נוגע בצדו האחר של המטבע הכלכלי – חסרי הבית והעניים הנושאים בעגלת הסופר בקבוקים ריקים, שקיות, בגדים ישנים ושאר חפצים שאספו בזבל שהותירה אחריה תרבות השפע השבעה.   

הסצנה ממוקמת בצדו האחורי של מבנה, ליד פח ציבורי גדול-ממדים הנמצא מאחור, באזור הנראה כאזור תעשיה אפור ומוזנח. גבר מבוגר, לבוש בלויים דוחף עגלה מלאה בחפצים שאסף ועליהם ישן ילד, כנראה בנו, כשרגליו היחפות והשחורות מלכלוך מידלדלות באוויר ופניו המוכתמות מביעות שלווה שבשינה.  

הפסל של הנסון, המוצב במוזיאון, אינו ממקם את עקרת הבית במקום מסוים ובכך הופך אותה לאב-טיפוס, הכללה של עקרת בית טיפוסית. למרות שהתצלום של נס מגדיר מקום (עיר, אזור תעשייה) וזמן (בוקר מוקדם) ובכך מאפיין את הדמות, עדיין הוא מציג אב-טיפוס של דמות קבצן האופיינית לערים שונות בעולם. עם זאת, הדמות שייכת לישראל במופגן. ראשית, על גבי העגלה מופיעה פרסומת בעברית ליקבי כרמל, יין מתוצרת מקומית. שנית, כותרת היצירה – אברהם ויצחק, מקשרת את הדמות אל מציאות יהודית וארץ ישראלית.

אברהם של נס הוא קבצן חסר-כול, דוחף את בנו בעגלת הסופר אל עבר גורל לא ידוע. הרגע המתואר אינו ברור – האם מדובר בדרך אל העקדה או בחזרה ממנה? מהעגלה מבצבצות פיסות עץ חרוכות, היכולות להתפרש כאילו מדובר באברהם הנושא את בנו לאחר מעשה העקדה. פרשנות אחרת היא כי העגלה עצמה היא המזבח.

דמותו של אברהם מזכירה במכוון את דמות אברהם בעקדת יצחק של קרוואג'יו (1602 - 1601), אך תיאורו של יצחק הישן בשלווה אינו לקוח מיצירה זו, שבה פניו של יצחק מביעות אימה רבה, אלא מתבסס על מדרש יהודי לפיו יצחק הבין את המתרחש אך לא גילה כל התנגדות בגלל מצוות כיבוד אב. בנוסף מספר נס כי ביקש לדרוש על הטקסט התנ"כי המספר כי אברהם ירד לבדו מהר המוריה ויצחק איננו מוזכר (בראשית כ"ב פסוק י"ט).

בניגוד לפרשנות הרווחת באמנות הישראלית, לפיה סיפור עקדת יצחק הוא סיפורו של קרבן הבנים במלחמות ישראל, כפי שמציגים אמנים כמו מנשה קדישמן, מרדכי ארדון, יגאל תומרקין, יצחק דנציגר ורבים אחרים, הקרבן של נס ביצירה זו הוא קרבן של אטימות ומציאות כלכלית קשה של שכבות מסוימות בחברה הישראלית. האב ספק משפיל ספק עוצם את עיניו ומכווץ את מצחו כמו מתבייש או מתפלל לישועה. לעומתו, הבן ישן בשלווה, כמו אינו מודע לגורל המחכה לו במעגל החיים שאליו נולד.

תודה מיוחדת לעדי נס על הערותיו והארותיו

מקורות וקישורים
עומר, מ., עדי נס (קטלוג), מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2007
טופלברג, נ., ראיון עם האמן, 13/11/12
אתר הבית של האמן
אתר גלריה jack shainman ניו-יורק
אתר גלריה זומר, תל-אביב
אתר גלריה praz-delavallade פריז
יהב, ג., "עדי נס: הנשמה המלאכותית לארץ מדומיינת", אתר הארץ, 30/05/12
רבינא, ד., "כל הקודם זוכר, על פעולת הניסוח בצילום של עדי נס"
שמואלי, י., "מיידי, חזק, מהפנט", מעריב
אתר בוסתן הפירות
שפי, ס., "התנ"ך בחצר האחורית", הארץ, 30/03/07
מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
אתר הקרן למצוינות בתרבות
כהן-גרבוז, ט., "הגר בשנות האלפיים" 22/03/07, אתר Y-net
שפרבר, ד., "שבירת ההיררכיה והמיתוס הפטריארכאלי ביצירתו של עדי נס", אתר טקסטורה
שפרבר, ד., "עקדת הבנים והנפתם", 10/11/08, אתר קולך
אתר Mako
ראיון עם קובי מידן באתר You-tube

אתר הבית של האוצרת רונה סלע

כתב: נעם טופלברג

ללא כותרת (אברהם ויצחק), באדיבות האמן
ללא כותרת (אברהם ויצחק), באדיבות האמן
הנסון, אשה עם עגלת קניות, 1970, צילום: Rene Spitz, מתוך אתר Flickr
הנסון, אשה עם עגלת קניות, 1970, צילום: Rene Spitz, מתוך אתר Flickr
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום