על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


קולאז' עם ריבועים לפי חוקי המקריות, ז'אן ארפ Collage with Squares Arranged according to the Laws of Chance, Arp
1917-1916 ציריך
48.5X34.6 ס"מ, ניירות קרועים מודבקים 

ז'אן ארפ היה דמות מרכזית בין האמנים הפלסטיים של קבוצת הדאדא בציריך. העבודות הראשונות שיצר בתקופה זו היו קולאז'ים ותבליטים ששקפו את הרעיונות המרכזיים של התנועה ושברו את המסורת האמנותית המערבית.

יצירות אלו של ארפ עוסקות בניסיונות של אוטומטיזם ומקריות ומטרתן הייתה לממש את העיקרון שתבע המשורר היהודי דאדאיסטי טריסטאן צארה (Tristan Tzara) בדבר הצורך של האמנות להתבסס על "ניגודים קבועים, ו"ספונטניות מידית". הקולאז'ים המקריים שיצר ארפ הפכו לאחת מאבני היסוד של רעיון זה ושל הסוריאליזם שנבע ממנו.

ידידו של ארפ, האמן הגרמני הנס ריכטר (Hans Richter) סיפר כיצד הגה האמן את רעיון הקולאז'ים המקריים. לטענתו, עבד ארפ על רישום מסוים והיה מתוסכל מהתוצאה. "לבסוף קרע אותו ונתן לחלקים ליפול על רצפת הסטודיו...כמה זמן מאוחר יותר שם לב לדפוס שיצרו החלקים על הרצפה והיה המום. היה שם את כל הכוח ההבעתי שהוא ניסה כה נואשות להשיג...התנועות המקריות של ידו ושל פיסות הנייר השיגו בקלות את כל מה שמאמציו לא הצליחו, כלומר הבעה. הוא קיבל על עצמו את האתגר של המקריות כהחלטה או גורל והדביק בזהירות את פיסות הנייר".

כך החל ארפ עובד על הקולאז'ים בשיטה קבועה. הוא נהג לקרוע בידיו חתיכות נייר ולאפשר להן ליפול ארצה באופן מקרי על משטח העבודה. החתיכות נפלו ו"התארגנו" באופן מקרי. על פי ארפ: "חוקי המקריות, הכוללים את כל החוקים כולם, הם אינסופיים ממש כמו הסיבה הראשונה ממנה נבעו החיים כולם. ניתן לחוות אותם רק באמצעות התמסרות מלאה לתת המודע".

אך התבוננות בקולאז' זה מבהירה כי אין כאן "התמסרות מלאה לתת המודע" כפי שמצהיר ארפ. למעשה, כפי שנרמז בכותרת היצירה, ישנה כאן הליכה על חבל דק שבין חוקיות למקריות. תהליך העבודה כולו נע על הרעיון כי האמן מכוון את מעשיו אך המקריות משנה את התוצאה. כאשר האמן קורע בידיו את הצורות הוא מכוון לצורה מסוימת, ריבועים במקרה זה, אך אינו משתמש בסכין חיתוך או מספרים על מנת לחתוך את הצורה הרצויה אלא מאפשר לתכונות החומר הטבעיות ולמקריות של תנועת ידו ליצור ריבועים לא מדויקים.

כאשר בשלב השני מניח האמן לחתיכות ליפול אל משטח העבודה, הוא מכוון אותן אל אזור מסוים, אך מאפשר לזרמי האוויר לשאת את חתיכות הנייר באופן מקרי. התוצאה היא כאמור שילוב של כוונת האמן והחוקיות אותה ניסה לכפות על היצירה ושל מקריות החומר וחוקי הטבע.

רעיון זה בא לידי ביטוי באיזון הכמעט מושלם הנראה ביצירה. לפני ההתנסות של ארפ לא היה מבן כי זריקה חופשית של פיסות הנייר באוויר עשויה לייצר קומפוזיציה כה מאוזנת הן מבחינת סידור פיסות הנייר והן מבחינת הארגון הצבעוני.        

אמני הדאדא היו חשדניים לגבי יכולות השיפוט האנושי, אותו שיפוט שהביא לחורבן אירופה במלחמת העולם הראשונה. ארפ טען כי יצירה זו מביאה לידי ביטוי חוקיות אחרת המהווה תחליף הולם להגיון ולשכלתנות שהכזיבו. גם ההפשטה שאימצו הדאדאיסטים, ובאה לידי ביטוי ביצירה זו, הייתה חלק מדרכם לומר כי יש לחפש אחר דרכי פרשנות חדשות למציאות. הקומפוזיציה שיצרארפ הציגה את גבולות השיפוט של האמן באמצעות ההפשטה והמקריות. 

מקורות וקישורים
אתר המוזיאון לאמנות מודרנית ניו-יורק (מומה)
סרטון וידאו – אתר המוזיאון לאמנות מודרנית ניו-יורק (מומה)
אתר Arthistory
סרטון וידאו – אתר Smarthistory
אתר קולג' סן פרנסיסקו
אתר All-Art
אתר museumsyndicate
אתר אוניברסיטת אוקספורד
אתר encyclopedia

כתב: נעם טופלברג

קולאז' עם ריבועים המסודרים לפי חוקי המקריות, מתוך אתר Flickr
קולאז' עם ריבועים המסודרים לפי חוקי המקריות, מתוך אתר Flickr
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום