על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המתנקש המאוים, רנה מגריט The Menaced Assassin, Rene Magrit
1927-1926 המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק

שמן על בד, 195X152 ס"מ

הסוריאליזם של מגריט מציג מראות ברורים בעלי משמעויות נסתרות. שלא כמו דאלי, התפאורה לסצנות שלו היא יומיומית וגיבוריו הם גברים בני המעמד הבורגני, הלבושים חליפות, עניבות וכובעים.

יצירה זו, המושפעת מספרי וסרטי בלשים, מציגה רצח בלתי מפוענח. אישה עירומה מתה על-גבי ספה, דם נוזל מפיה וצעיף כרוך סביב צווארה. מימינה ניצב גבר לבוש חליפה שחורה, כנראה הרוצח העומד לעזוב אך מתעכב כדי להאזין למוזיקה בגרמופון. על פניו הבעה שלווה וחולמנית, המנוגדת לתיאור המוות המחריד לצידו. על הכיסא לצידו מונחים מעילו וכובעו, ועל הרצפה תיק מסמכים. במישור הקדמי ניצבים שני מתנקשים הלבושים בדיוק כמו הגבר שבחדר, האחד מחזיק אלה והאחר רשת. במישור האחורי מתואר חלון ודרכו נוף של הרים מושלגים. מהחלון מציצים ראשיהם של שלושה גברים נוספים. כל הדמויות הגבריות ביצירה דומות זו לזו, ונראות ספק אנושיות ספק בובתיות. החלל כולו נקי, לבן ומסודר – ניגוד נוסף לעובדה כי התחולל בחדר רצח.

כאמור, היצירה מחולקת לשלושה מישורים: המתנקשים במישור הקדמי, הרוצח והקרבן במישור המרכזי ושלושת הגברים המציצים בחלון במישור האחורי. כך הצופה הופך ליודע כול (כלומר, רואה את כל המשתתפים בסיפור), בעוד המשתתפים עצמם לא בהכרח מודעים זה לנוכחותו של זה.

הסיפור הוא ללא ספק רצח על רקע מיני, אך החידה אינה ניתנת לפתרון. הצופה, למרות היותו יודע כול, אינו יכול לפענח את המראה המעלה רק יותר שאלות. מיהו הרוצח? האם זה הגבר הניצב לידה או שני הגברים שמחוץ לדלת? או אולי שלושת הגברים מחוץ לחלון? האם המתנקשים מחוץ לחדר מאיימים על המתנקש בפנים או משתפים איתו פעולה? מהו תפקידם של שלושת הגברים המציצים מן החלון? מדוע הגבר העומד בחדר מקשיב למוזיקה לאחר רצח כה מחריד?

האלימות שזורה ביצירותיו של מגריט, למרות שכמעט אף פעם אינה מתוארת באופן מפורש. דמויותיו המעונבות והבורגניות מציגות מצג שווא של שלווה ושקט, אך מתחת לפני השטח רוחשת אלימות קשה ופעמים מטורפת. פער זה בין המראה השקט והתחושה הקשה יוצר את תחושת חוסר הנוחות הפרוידיאנית (Uncanny) האופיינית לחלומות והאהובה כל כך על הציירים הסוריאליסטים. 

היצירה מציגה בפני הצופה חידות רבות ובלתי פתורות. הדמויות נראות חסרות זהות בגלל שהן דומות מאוד זו לזו. התיאור המדויק והקר של הפנים ותנוחות הגוף הופך אותן לכמעט לא אנושיות. הניקיון והדיוק בתיאור החלל כולו יוצרים תחושת אי-נוחות כיוון שהם מנוגדים למהות האירוע.

יש חוקרים המייחסים את היצירה למות אימו של האמן בטביעה, אך היצירה אינה מציגה את המוות כפי שהיה אלא סיפור דמיוני, מלא בסתירות, כפי הנראה מנקודת מבטו של ילד, על רצח ופחדים.

מקורות וקישורים
אתר המומה
אתר הגלריה של אולגה
אתר ויקיפדיה
אתר arts.jrank

כתב: נעם טופלברג

המתנקש המאויים, 1926-7, שמן על בד, מתוך: הגלריה של אולגה
המתנקש המאויים, 1926-7, שמן על בד, מתוך: הגלריה של אולגה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום