על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מתווה הכנה לעלמות מאוויניון, פבלו פיקסו Skatch for Les Demoiselles d’Avignon, Pablo Picasso
1906 צרפת
 עיפרון ופסטל על נייר, 48X64 ס"מ 

בין השנים 1906 – 1907 יצר פיקאסו כ- 800 רישומים ומתווי הכנה ליצירת המופת שלו "העלמות מאביניון". מתווי ההכנה השונים פותחים צוהר לתהליך הפסיכולוגי והאמנותי שעבר האמן בדרך לניסוח סופי של הרעיון ומימושו הצורני. הכמות הגדולה של המתווים מעידה כי בתקופה זו חש פיקאסו כי הוא עומד בפני פריצת דרך משמעותית באמנותו שלו ובעולם האמנות בכלל.

בסקיצה זו מתוארות חמש נשים בקווי מיתאר בלבד וללא פרטים. כמו ביצירה הסופית, הנשים ניצבות עירומות בתוך חלל מוקף בדים. ואולם, בניגוד ליצירה הסופית מתוארים כאן שני גברים: בינות לנשים יושב גבר המסב לשולחן, ולימינו כוס משקה המפורקת בנוסח קוביסטי אנליטי, ומצד שמאל ניצב גבר נוסף, המחזיק בידו הימנית ספר ובידו השמאלית מסיט את הווילון ומציג את הסצנה לפני הצופה. שני הגברים מתוארים באורח פרטני יותר מהנשים, ולבושם צבוע ומפורט יחסית. עם זאת פניהם חלקים וחסרי תווים, ממש כמו של הנשים. במישור הקדמי ניצב שולחן שאותו חוצה הבסיס של הקומפוזיציה הפתוחה, ועליו אגרטל פרחים. 

חוקרים שונים ניסו לעקוב אחרי התפתחות הסקיצות ליצירה זו כדי להבין את המשמעויות השונות שלה. על-פי חלק מהפרשנויות הגברים מייצגים שני פנים באישיותו של האמן – הגבר היושב בין הנשים הוא מלח היושב בניחותא בין חמש הזונות ושותה משקה חריף. דמות זו מייצגת את הפן הנהנתן, הגברי והמיני של האמן. הדמות השנייה מפורשת כסטודנט לרפואה המציץ בבישנות על הסצנה. הוא האינטלקטואל, הצופה מן הצד והמבטא את הפחדים מפני מחלות המין והקשר עם הנשים בכלל, למרות סקרנותו.

השולחן הניצב במישור התחתון של הקומפוזיציה כמו מזמין את הצופה להתיישב מצידו האחר, שאינו מתואר ביצירה. הטבע הדומם שעליו – האגרטל והפרחים, מתייחס למיניות הנשית ולמסורת ארוכה של ציורי טבע דומם בתולדות האמנות.

ביצירה הסופית הוצאו הגברים ונותרו חמש הנשים בלבד, כדי ליצור מעורבות חזקה יותר של הצופה הגברי במראה העלמות. גם השולחן הוסט יותר אל כיוון הצופה. הנערה משמאל לקחה את תפקיד הסטודנט, וביצירה המוגמרת היא זו שחושפת לצופה את הסצנה על-ידי הסטת הווילון.

כמו ברוב מתווי ההכנה ליצירה, בארגון הקומפוזיציה ניתן לראות השפעה של "המתרחצות" של סזאן. פיקאסו עצמו גם העיד כי הושפע מהיצירות "מרחץ תורכי" של אנגר (1859 – 1863), "חדוות החיים" של מאטיס (1905 – 1906) ומיצירותיו של גוגן. השפעתו של אנגר ניכרת בעיקר בתנוחתה של הדמות הניצבת במרכז היצירה וזרועותיה מקופלות תחת ראשה (בדומה לדמות הימנית ביצירה של אנגר). העירום החופשי וחסר הדאגות של קבוצת הנשים מושפע מ"חדוות החיים" של מאטיס, אם כי כאן הדמויות מאבדות את תומתן ויופיין המעוגל כפי שתיאר מאטיס, והופכות כעורות וזוויתיות.  

היצירה "העלמות מאביניון" ותהליך העבודה עליה מהווים סיכום להתפתחות יצירתו של פיקאסו מהתקופה הכחולה ועד לקוביזם, שפרץ מיד לאחר מכן. בתהליך זה סלל פיקאסו דרך חדשה באמנות המאה ה-20, שהפכה אותו לאחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר.

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון המומה
אתר מוזיאון פילדלפיה
אתר אוניברסיטת פרינסטון
אתר הגלריה של אולגה
אתר MIAMI DADE COLLEGE
אתר גלריה saatchi
אתר ארגון PBS
אתר ארגון פיקאסו
אתר redyellowblue
אתר artsmypassion
אתר smarthistory

כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום