על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


בצלאל בונה המשכן ליד ארון העדות, בוריס ש"ץ Bezalel, builder of the temple, Boris Schatz
1918 ישראל

בתחילת שנת 1903 נפגש הפסל בוריס ש"ץ עם חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל בווינה, וסיפר לו על כוונתו לפתוח בית-ספר ומפעל לאמנות ואומנות בארץ-ישראל. ש"ץ תיאר את הפגישה: "שעה תמימה הרציתי לפניו את מחשבתי, הוא ביקש לדעת הכול בפרוטרוט, דיברתי והוד פניו העבריים-האידיאליים הלהיב אותי... 'טוב, נעשה את הדבר' אמר בלחש, אבל בהחלטה. ואחרי הפסקה קצרה שאל: 'ואיזה שם תקרא לבית-ספרך?' – 'בצלאל', עניתי לו, 'בשם חכם החרשים הראשון שבנה לנו לפנים מקדש במדבר' ".

ש"ץ הזדהה עם דמותו של בצלאל בן אורי, המתואר בספר שמות כיוצר ובונה המשכן, וראה עצמו כבונה מקדש לתרבות היהודית בארץ-ישראל השוממה. כבר בשנת 1905 תיאר אותו אפרים-משה ליליאן, המאייר והצלם הציוני, בדמותו של בצלאל בונה המשכן בתו הספר ("אקס ליבריס") לספרו של ש"ץ. באיור זה, בדומה לפסל, מתואר ש"ץ על רקע ארון העדות, לבוש סינר מעור טלה וסביבו כלי בנאים. התיאור מקשר את ש"ץ לארגון "הבונים החופשיים", שהוא וליליאן היו כנראה חברים בו. בהתאם לרוח הבונים החופשיים ראה ש"ץ בבית-הספר בצלאל מעין בית מקדש מודרני, לא במובנו הדתי אלא כמרכז רוחני לאומי של העם היהודי, את המורים ככוהנים ואת עצמו כגלגול עכשווי של בונה המשכן, בצלאל.

בפסל זה מתואר בצלאל, המזכיר את דמותו של ש"ץ אך מאופיין כבן לעדות המזרח, דימוי המעיד על קשר קדום לארץ-ישראל. הוא יושב לנוח לצד ארון העדות, המכיל את שברי לוחות הברית, מטה אהרון וצנצנת מן. בצלאל נשען על ידית הנשיאה של ארון העדות, הניצב במעלה מדרגות, כשהוא מניח את ראשו בכפו השמאלית, וידו הימנית, האוחזת בכלי העבודה, מונחת על ירכו הימנית.

תיאור הארון מתבסס על הוראותיו של ה' למשה, ככתוב בספר שמות פרק כ"ה פסוקים י' – כב': "ועשו ארון שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו; וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב; ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו השנית; ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב; והבאת את הבדים בטבעות על צלעת הארן לשאת את הארן בהם; בטבעות הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו; ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך; ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה; ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת; ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו; והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים; ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך"

תיאור הארון ביצירה נאמן להוראות בתנ"ך: הוא מלבני, על-פי המידות המתוארות בתנ"ך, עשוי זהב וסגור בכפורת – מכסה עשוי זהב גם הוא. משני הצדדים טבעות ובתוכן הבד – מוט הנשיאה. על המכסה מתוארים הכרובים – שני המלאכים הפונים זה כלפי זה ומסתכלים מטה אל המכסה. כנפיהם פרושות וסוככות על הארון.

יצירה זו מסמלת את הרעיונות המרכזיים במשנתו הציונית של בוריס ש"ץ. דמותו של בצלאל מסמלת את בניין הארץ המתחדשת ואת חזרת העם והתרבות היהודית לארץ. היא מסמלת גם את עבודת הכפיים והשילוב בין אמנות לאומנות, רעיון מרכזי בהקמת בית-הספר בצלאל.

רעיון השילוב בין אמנות לאומנות נקשר לתנועת הארטס אנד קרפטס (Arts and Crafts) באנגליה, מייסודו של  האדריכל, האמן והמעצב ויליאם מוריס, ומושפע ממנה.  בתפיסתו  של בוריס ש"ץ ארון הברית מסמל את התקווה לבניית התרבות והארץ ואת הרעיון הציוני של הקמת בית לעם היהודי. 

מקורות וקישורים
אתר בצלאל קטלוג
בר-עם, מיכה (אוצר), לצייר באור, ההבטה צילומי ביצירת א.מ. ליליאן, מוזיאון תל-אביב, 1990
עפרת, גדעון, "בצלאל" והאסתטיקה הציונית, ביקורי אמנות, עמ' 27 – 20, ירושלים, 2005.
עפרת, גדעון, בוריס ש"ץ: מקדש האמנות העברית, אתר המחסן של גדעון
פייפר, דיויד, אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, ירושלים, 2001.
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים, 2011.
תמוז, בנימין (ער'), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, תל-אביב, 1980.
אתר schatz
אתר הספרייה הווירטואלית של מטח
לקסיקון לתרבות ישראל, מטח
אנציקלופדיה Ynet
אתר מוזיאון ישראל ירושלים
אתר מסע אחר

כתב: נעם טופלברג

בצלאל ליד ארון העדות באדיבות אתר "בצלאל קטלוג"
בצלאל ליד ארון העדות באדיבות אתר "בצלאל קטלוג"
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום