על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הספריה, מיכה אולמן Library, Ulman
1996-1995 כיכר בבל ברלין
 בטון וזכוכית, 5 מטרים מעוקבים 

כיכר בבל (בבלפלאץ, Bebelplatz) היא כיכר מרכזית בברלין, וסביבה מבנים מפורסמים רבים כמו בית האופרה, קתדרלת הדוויג הקדושה ואוניברסיטת הומבולדט. השם "כיכר בבל" ניתן לה לאחר מלחמת העולם השנייה על שם אוגוסט בבל, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה של המאה ה-19.

בשנת 1820 אמר המשורר והפילוסוף הגרמני היינריך היינה: "במקום שבו שורפים ספרים – ישרפו גם בני אדם". אמירה זו כמו התממשה במלואה במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה נקראה הכיכר כיכר האופרה, ובעשרה במאי שנת 1933 היא שימשה את הנאצים לאחד מהאירועים שסימלו יותר מכל את הפגיעה בחופש הביטוי ואת הכפייה של האידיאולוגיה הנאצית – שריפת הספרים של הספרייה הפרוסית.

האירוע התרחש ביוזמתו ובניצוחו של יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי. יותר מעשרים אלף ספרים של סופרים קומוניסטים, יהודים, וכל מי שדבריו לא תאמו את האידיאולוגיה הנאצית הובאו אל הכיכר ונשרפו על ידי סטודנטים ומרצים באוניברסיטה של ברלין. בעקבות אירוע זה שרפו סטודנטים נוספים ברחבי גרמניה ספרים נוספים.

מיכה אולמן, פסל ישראלי וחתן פרס ישראל (2009), הקים בשנת 1994 אנדרטה לאירוע זה במרכז הכיכר. הוא זכה במקום ראשון בתחרות בינלאומית להקמת מצבת זיכרון שנערכה בברלין בשנת 1993, ובה השתתפו שלושים פסלים מכל העולם. פסל זה נחשב לעבודתו החשובה והידועה ביותר של אולמן. בנימוקים לפרס אמרה שרת החינוך דאז, פרופ' יולי תמיר: "פסליו, ובעיקר פסלו 'הספרייה' בכיכר בבל בברלין, הוא הצעה ייחודית לשפת הפיסול ולתפיסה של אנדרטה ולנושא ההנצחה".

האנדרטה שהקים אולמן היא בור מרובע באדמה, בנפח של 5 מ"ק. החדרון הלבן מוקף במדפי ספרים ריקים, ומכוסה בחלון זכוכית משוריינת שגודלו 120X120 ס"מ. הבור מואר בתאורה מלאכותית וניתן לצעוד עליו ולהביט לתוכו, אך לא ניתן להיכנס אליו. המדפים מתאימים לאחסון של עשרים אלף ספרים, וריקנותם מסמלת את החלל התרבותי שנפער עם שריפתם של הספרים על ידי הנאצים. ליד הבור הוצבו שני לוחות ברונזה ועליהם חקוק הכיתוב: 

"הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם. היינריך היינה, 1820

במרכזה של כיכר זו, ב-10 במאי 1933, שרפו סטודנטים נציונאל-סוציאליסטים את יצירותיהם של מאות סופרים, הוגי דעות, פילוסופים ומדענים
.

ספרייה - אנדרטה לזכר שריפת הספרים מה-10 במאי 1933

מאת מיכה אולמן, הוקם ב-1994/5"

מלבד מדפים, חדר "הספרייה" של אולמן כולל גם דלת סגורה הפונה לכיוון מערב, אל עבר האוניברסיטה המקומית, שבה לימד בזמנו גם אלברט איינשטיין, וממנה יצאו הסטודנטים לשרוף את הספרים. כיוון הדלת מייצג הן את האירוע והן את שקיעת התרבות הגרמנית כפי שהיא באה לידי ביטוי באירוע זה. מידות החדר חושבו על פי מידות גופו של האמן (גוף אדם) כפול ארבע, סמל להומניזם שנקבר באותו אירוע. לאורך הקירות קבועים ארבעה-עשר מדפים, מספר שמשמעותו בגימטריה י"ד, המסמל יד זיכרון. ואולם, יש שני מדפים חבויים וכך הצופה יכול לראות רק שנים-עשר מדפים, המסמלים את שנים-עשר שבטי ישראל ושנים-עשר חודשי השנה.  

הדימוי הנראה מהכיכר הוא חור באדמה. על רעיון זה אמר אולמן: "הדימוי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העבודה הוא הצעקה של אדוארד מונק: פתח קטן יחסית בתמונה גדולה, בור קטן ושחור, אלמנט של צעקה, צעקה ללא קול" (הירש-ישראלי, א., "שמים בתוך הבור", מוסף שבת, מקור ראשון, 19/08/11).

הספרייה של אולמן היא קבר אחים, קבר אנושי כמו גם תרבותי. הגיאומטריות הנקייה והקרה של האנדרטה עומדת בניגוד חד לאדריכלות הבארוקית והמקושטת של המבנים הישנים שסביב הכיכר. ניגוד זה בין עושר צורני ובין ניקיון וריקנות מסמל אולי יותר מכול את הריק התרבותי ואת הריקנות הרוחנית שסימלה שריפת הספרים ושריפת בני האדם שבאה אחריה. דווקא ההיעדר והריק מעידים יותר מכול על הנוכחות שהייתה ואיננה. 

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון ישראל
אתר מכה – המרכז לאמנות המזרח התיכון
אתר מטח
אתר Artportal
סרטון על האתר ב - Youtube
אתר שיחור
אזולאי, א.ע., "חזון מיכה", 11/09/09 אתר עכבר העיר
הירש-ישראלי, א., "שמיים בתוך הבור", מוסף שבת, מקור ראשון, 19/08/11
זנדברג, א., "מנציחים סדרתיים" הארץ, 24/03/02
טלמור, נ., עינב שיף, "פרופ' מיכה אולמן – חתן פרס ישראל בפיסול", ואלה, 02/03/09.
צלמונה, י., "100 שנות אמנות ישראלית", ירושלים, 2011.
תמוז,ב., (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, תל אביב, 1980.

כתב: נעם טופלברג

הספריה 1995-1996, מתוך אתר ויקיפדיה
הספריה 1995-1996, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום