על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


כיסא ושולחן, ג'ונס אלן Chair and Table, Jones Allen
1969 גלרייה טייט, לונדון

פיברגלאס וחומרים שונים

מידות הכיסא: 571 775X 991X מ"מ

מידות השולחן: גודל טבעי, קנה המידה הוא גוף האישה המשמש בסיס לשולחן

שני פסלים של נשים צעירות ויפות בגודל טבעי מעוצבים באופן היפראליסטי כפריטי ריהוט - שולחן וכיסא. הנשים מאופרות ולובשות בגדי עור שחורים צמודים ומינימליים: תחתונים, כפפות הנמתחות עד המרפק ומגפיים בעלי עקבים גבוהים. האישה המעוצבת ככיסא שוכבת על גבה וברכיה מהודקות אל הגוף באמצעות סרט עור שחור. רגליה המתוחות מעלה מהוות משענת לכיסא. כמושב הכיסא משמשים לוח זכוכית ועליו כרית עור שחורה המונחים על ירכי האישה. המושב אינו מהודק לגופה, ולכן נראה כי בנוסף לתנוחה הלא נוחה גם אסור לה לזוז, שכן הכרית עלולה "ליפול". הפסל מעביר את התחושה שלפנינו האישה העוברת איזה שהוא סוג של עינוי. למרות הסבל הפיזי לכאורה שנגרם לה, ראשה נישא באוויר ופניה שלוות.

האישה המעוצבת כשולחן כורעת על ארבע. גם היא לבושה בבגדי עור מינימליים ועל גבה לוח זכוכית ההופך אותה לשולחן סלון. נראה שאישה זו, כמו חברתה, מקבלת את מצבה בהכנעה.

בתקופת שהותו בניו יורק (1965-1964) הוקסם האמן הבריטי אלן ג'ונס מן הדימויים של הגוף האנושי "שנוצר מחוץ לתחום של האמנות היפה", לפי דבריו. ג'ונס מצא את הסטריאוטיפים הללו בכתבי עת ארוטיים זולים ובפרסומות של מוצרים ארוטיים. כמיטב המסורת של אמנות הפופ יצר האמן פסלים בהשראת התרבות העממית, והשתמש ביצירתו בחומרים מן התעשייה ובחפצים יום-יומיים.
המודלים של הפסלים נעשו מחומר (חרס) ונוצקו בפיברגלאס על ידי בעל מקצוע (Beech). בגדי העור נתפרו על פי סקיצות של ג'ונס במפעל לונדוני המתמחה בייצור של אביזרי מין. לפסלים הודבקו ריסים מלאכותיות ופאות מפוארות.

הרהיטים הארוטיים האלו הם שני פריטים מסט הכולל גם מעמד לכובעים; ריהוט המשמש בכל בית. בפסליו מעביר ג'ונס את המסר שלפיו נשים מעין אלה הנמצאות בכל בית (אימא, אישה), הן רק אביזרים שימושיים התורמים לנוחות ואין צורך להתחשב בצרכים וברגשות שלהן.

התנוחות שבהן מעוצבים ה"רהיטים" הן תנוחות של משגל, וביחד עם הבגדים המרמזים לסאדו-מזוכיזם, יש בהן ממד של השפלה. זהו התפקיד השני של האישה - לספק הנאה מינית בהכנעה. הנשים יפות וסקסיות, ועל אף הפסיביות וההכנעה שלהן הן אינן מביעות סימנים של חוסר שביעות רצון.

הפסלים שמציגים אישה כאביזר נוחות בעבור הגבר עוררו גל של תגובות זועמות מחברי התנועה הפמיניסטית. להגנתו טען האמן שכל כוונתו הייתה לגרום לצופה תגובה רגשית ישירה חפה מדעות קדומות.

 

מקורות

Livingstone, M. (1990), Pop Art, Thames and Hudson

כתבה: אלה טל

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום