על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המהפכה הקומוניסטית והמהפכה התרבותית בסין Communist and Cultural revolution in China
1976-1949 סין
המהפכה הקומוניסטית בסין (החלה ב- 1949)
המהפכה התרבותית בסין (החלה ב- 1966)

המהפכה הקומוניסטית בסין (החלה ב- 1949)
הקומוניזם הסיני הנו מיזוג של המרקסיזם (מבית מדרשו של קרל מרקס) ומסורות הפילוסופיה הסינית העתיקה, ובכך הוא נבדל מהקומוניזם הסובייטי.

בשנת 1958 הכריזה המפלגה הקומוניסטית הסינית על "הזינוק הגדול קדימה" בתעשייה ובחקלאות, זינוק שמטרתו הייתה לקדם את כלכלתה של סין ולהגביר את הייצור החקלאי על ידי יצירת "קומונות" - משקים כפריים במתכונת הקולחוזים של ברית המועצות. בתקופה זו עברה סין תיעוש מזורז בסיוע סובייטי. בשנת 1960 הסתכסכו סין וברית המועצות, אך למרות זאת נותרה סין מדינה חקלאית.

המהפכה הקומוניסטית הסינית התבססה על תמיכה של המוני איכרים. היא "התבשלה" שנים רבות טרם יצאה אל הפועל, ונהנתה מתמיכה רחבה של האוכלוסייה. עם פרוץ המהפכה בסין לא נערכו "טיהורים" והוצאות להורג בידי צמרת המפלגה והצבא.

המשטר הקומוניסטי הסיני היה משטר טוטליטרי וההחלטות נתקבלו בידי קבוצה מצומצמת של אנשים שבראשה עמד מאו צ'ה טונג. כל המפלגות, האגודות והארגונים היו מחויבים בנאמנות לממשלה, ולא התאפשר חופש ביטוי והבעת דעות. כל אמצעי התקשורת שימשו פה לתעמולת הממשלה הסינית, ומערכת החינוך ערכה לתלמידים שטיפות מוח שעיקרה היה החדרת האידאולוגיה הקומוניסטית. תלמידי מערכת החינוך למדו לראות את החברה הסינית, כחברה המחולקת ל"נאמני מאו" ול"אויבים" שהם תושבי החוץ, זרים, מיסיונרים וכו'. באותה תקופה גויסו המוני מתנדבים אשר יצאו בססמאות מהפכניות נגד השחיתות, נגד ארצות הברית, נגד ביורוקרטיה וכדומה.

כבר בשנת 1956 פרחו ססמאות בעד ביקורת חופשית, והססמה המקובלת הייתה "יפרחו להם מאה פרחים ביחד, ומאה בתי ספר יתחרו ביחד". כל הססמאות נקבעו בצמרת השלטון ולא היו ספונטניות, אך היוו דרך טובה לשלהוב ההמונים.

המהפכה התרבותית בסין (החלה ב- 1966)
בסוף שנות החמישים החלה להתגבש אופוזיציה למאו בקרב האינטלקטואלים, אנשי המקצוע, קציני צבא ואחרים. הסיבות להתגבשות האופוזיציה היו הכעס על הניתוק מבריתהמועצות, הכעס על "פולחן האישיות" של מאו, והתנתקותו מההמונים.

באביב 1966 חברו יחד רבבות תלמידים, צעירים, פועלים ואיכרים שנקראו "המשמרות האדומים", על משקל "הספר האדום" שכתב מאו צ'ה טונג ומכיל את עיקרי תורתו.

הם יצאו למסע תעמולה (שארגן מאו), ובו ביקשו "להחיות את רוח המהפכה" ולהנהיג רפורמה בחינוך ובתרבות. כך קרה שמהפכה זו הביאה להשמדת המוני יצירות אמנות מרהיבות ונכסי תרבות ורוח מעברה של סין. מוזאונים נסגרו, אוניברסיטאות חדלו לפעול, ושכבת המשכילים הוותיקים חוסלה כליל.

המהפכה התרבותית פגעה קשות בכלכלת סין אך חיזקה את מעמדו של מאו, מנעה אפשרות לפיוס בין סין לברית המועצות ופגעה ביחסי החוץ של סין עקב ההקשחה בעמדותיה והטחת עלבונות בדיפלומטים זרים. לאחר מותו של מאו בשנת 1976 קמה בסין הנהגה חדשה, מעשית יותר, ששקדה על פיתוחה הכלכלי של סין ועל שיפור מעמדה הבינלאומי.

מקורות
"סין", יבנה האנציקלופדיה לנוער, כרך 11 (1993), עמ' 86-78.
ליפשיץ, משה (תשנ"ב), פרקים בתולדות המאה ה- 20 חלק ב', הוצאת אור-עם.

כתבה: מירי כתבן
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום