על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


קירי, מארי Curie, Marie
1967-1934 צרפת

פיזיקאית צרפתייה

מרי קירי נולדה בפולין בשם מריה סקלודובסקה (Marie Sklodowska), אך את רוב חייה חייתה בצרפת. היא נודעה בזכות מחקרה בתחום הרדיולוגיה (תורת הקרינה) ובזכייתה הכפולה בפרס נובל. הפרס הראשון הוענק לה בשנת 1903 בתחום הפיזיקה, והשני בשנת 1911 בתחום הכימיה.

כבר מילדות התגלתה קירי כעילוי בתחומי המדעים, ובגיל שש-עשרה זכתה בפרס הראשון למדעים בבית הספר שבו למדה. מגיל צעיר עבדה כמורה לפיזיקה ולמתמטיקה.

בשנת 1891 עברה לפריז והחלה ללמוד ב"סורבון" (Sorbonne). בשנת 1894 החלה לעבוד במעבדתו של ליפמן (Lippmann), ובאותה שנה הכירה את המדען פייר קירי (Curie) שעסק בתחומי הקריסטלוגרפיה והמגנטיזם - ונישאה לו. פייר ומרי קירי עבדו כצוות חוקרים וערכו ניסויים במעבדה דלת אמצעי שבביתם. בדוקטורט בפיזיקה שעשתה בשנת 1897 חקרה קירי את האפקט של קרני האורניום. בשנת 1898 גילתה בעבודה משותפת עם פייר קירי והנרי בקרל (Becquerel), שחקר את קרני ה-X, את היסודות רדיום ופולוניום (Radium, Polonium) באורניום ואת תופעת הרדיואקטיביות, מונח שהיא עצמה טבעה. הם גילו כי הרדיואקטיביות אינה תוצאה של ראקציה כימית, אלא תכונה של היסוד הנובעת מן האטום. על גילוי זה זכו בני הזוג קירי והמדען הנרי בקרל בפרס נובל לפיזיקה. לגילוי תופעת הרדיואקטיביות שברדיום נמצא יישום ברפואה בטיפול הקרנות בגידולים ממאירים. טיפול שנקרא על שם קירי - קיריתרפיה.

בשנת 1900 התמנתה מרי קירי למרצה באוניברסיטה לבנות בפריז, ושם יישמה את הגישה הפוזיטיביסטית ללימוד מדעים שהתבססה על הצגת תוצאות ניסויים. בשנת 1906 נפטר פייר קירי, ומרי קירי המשיכה לבדה את מחקרם המשותף. באותה שנה התמנתה למרצה באוניברסיטת סורבון בפריז והייתה לאישה הראשונה שהגיעה למעמד זה. למרות זאת, בשנת 1911 דחו את קבלתה כחברה באקדמיה למדעים בשל היותה אישה ובת למוצא זר. אולם בשנת 1911 זכתה שוב בפרס נובל בכימיה על הצלחתה בבידוד רדיום טהור מאורניום והגדרת משקלו האטומי.

בשנת 1914 זכתה לראות את השלמת הקמתו של הבניין למחקר רדיולוגי באוניברסיטת פריז. במהלך מלחמת העולם השנייה היא יזמה את הפעלתם של ניידות רנטגן, שבאמצעותן היה ניתן להקל את הליכי הניתוח בשדה עם מיקום רסיסים או כדורים בגוף הפצועים. במקביל הכשירה מרי קירי מאה וחמישים נשים בהפעלת מכשירי הרנטגן. לאחר המלחמה חזרה קירי לפריז, ויחד עם בתה איירין וד"ר קלאודיוס רגו (Claudius Regaud) המשיכה לחקור את היישומים הרפואיים שברדיולוגיה. בשנת 1922 התמנתה לחברה בוועד הרפואי הצרפתי. בהבינה את הצורך באיסוף ובאחסון כמויות רדיום לצורכי מחקר וריפוי, קירי תרמה רבות לפיתוח מאיץ החלקיקים שתפקידו היה להפיק את הרדיום הטהור מהאורניום. מכשיר זה פותח במהלך שנות השלושים.

קירי זכתה בתהילת עולם, ובעקבות זאת הוזמנה להרצות במדינות רבות. היא זכתה לכבוד מיוחד בארצות הברית, שם פגשה את הנשיא שהעניק לה גרם רדיום.

מרי קירי נפטרה בשנת 1934 כתוצאה ממחלת הלוקמיה שנגרמה לה עקב חשיפתה הממושכת לקרינה רדיואקטיבית. באמצע שנות התשעים של המאה העשרים זכתה שאפרה ואפרו של פייר קירי ישכנו בבניין הפנתיאון בפריז, שם קבורים גדולי האומה, כגון ויקטור הוגו. וכך הייתה לאישה היחידה הקבורה בפנתיאון.

בעקבות מרי קירי קם דור חדש של מדעני רדיולוגיה, בהם בתה איירין, שהמשיכו להשפיע על מהלך התפתחות מדעי הפיזיקה והכימיה במאה העשרים. מרי ופייר קירי סללו את הדרך לפיזיקה הגרעינית וליישומים רפואיים. גילוי הרדיואקטביות הוביל לטיפול במחלת הסרטן, לפיתוח שיטות תיארוך של ממצאים עתיקים ועצמים גאולוגיים כמו גם לפיתוח של הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה המודרנית. יחד עם זאת הרדיואקטיביות היא גם המקור לפיתוח אנרגיה אטומית ופצצת האטום.

מקורות

Britannica multimedia 99, CD-ROM, Curie, Britannica , 1999.
Grigson Geoffrey (1954), People, Waverly book company, pp. 87-88.
Marie Curie
Marie Curie - Biography
Curie, Marie (1867-1934)

 


כתב : פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום