על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המניפסט הדאדאיסטי של ברלין, ראול האוזמן Dadaist Manifest Berlin
1919 ברלין, גרמניה
לקבוצת הדאדא שצמחה בברלין בשנות העשרים היה אופי פוליטי מובהק, וזאת על רקע תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה והשלכותיה החברתיות והפוליטיות על הגרמנים. תנועת הדאדא-ברלין לא ייחסה חשיבות לאמן הדאדאיסטי אלא כפעיל פוליטי-חברתי. המאפיינים הללו באים לידי ביטוי במניפסט שניסח ראול האוזמן, מבין האמנים הבולטים שנמנו עם חברי תנועת הדאדא בברלין. לצדו פעלו גם הנה הוך, ג'ורג' גרוס, יוהנס באדר וג'ון הרטפילד. האוזמן פרסם את המניפסט על מנת ליצור קשר עם ההמונים ולזעזע את האויב הפוליטי המשותף לתנועת הדאדא ולתנועה הקומוניסטית - הבורגנים והממסד הקפיטליסטי והלאומני.

המניפסט של האוזמן נכתב כמו תכנית פוליטית נוקשה בעלת שלושה-עשר סעיפים. הוא היווה למעשה פרודיה לחוזה השלום בעל ארבעה-עשר הסעיפים שהכתיב הנשיא האמריקאי וילסון לגרמניה המובסת. המניפסט כלל דרישות, תקנות ודרכי פעולה פוליטיות למען האמנים והאינטלקטואלים, ומטרתו הייתה להפיץ את ערכי הדאדא פורצי הגבולות ברוח הדאדאיסטית הפרועה. בראש ובראשונה הוא קרא ל"אחדות בינלאומית של כל היוצרים והאינטלקטואלים של העולם כולו, תחת דגלו של הקומוניזם הקיצוני". דרישות אחרות כמו "שליטה דאדאיסטית בכל הפעילויות של דת ומדינה, הפקעת קרקע ורכוש הכנסיות לבעלות ציבורית", נשמעו כהד דאדאיסטי לרעיונות ולתכניות קומוניסטיים שהיו לכוח פוליטי בולט בגרמניה באותה התקופה. הרוח ההומוריסטית, האופיינית לדאדא, נשמעת בדרישה ל"ארגון מידי של כל יחסי מין ברוח דאדאיסטית בינלאומית...", או ל"הכנסה הדרגתית של חוסר מעש על ידי מכניזציה טוטלית של כל הפעילויות. רק הודות לחוסר מעש יוכל האדם לרכוש את האפשרות לבחון את אמיתות החיים..."

מקורות
הדס, נ' (1996), עיונים באמנות המאה העשרים, המרכז לחינוך הטכנולוגי, חולון.
מייזליש, ז' (עורכת), (1981), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

כתבה: אלה טל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום