על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דגה, אדגר Degas, Edgar
1917-1834
ציור, פיסול, תאטרון, מחול
  • ציור
  • פיסול
  • תאטרון
  • מחול

אדגר הילייר ג'רמן דגה (Edgar Hilaire de Gas) היה צייר ייחודי בסגנונו, וכמעט שלא ניתן לסווגו לאף אחת מן המגמות האמנותיות בתקופתו. הוא נתן משקל רב לקווים ולטיוטות כדי שיוכל להיחשב לאימפרסיוניסט, התרחק מדפוסים מסורתיים, וכקלאסיקן ניתן לזהותו רק פרק זמן קצר לאורך הקריירה שלו. הוא התרחק מן הזרם הרומנטי, הריאליסטי והנאו- אימפרסיוניסטי, ובשל כל אלה הוא יכול להוות קטגוריה ייחודית בפני עצמו. דגה ניחן בכישרון טבעי לטיוטות ולרישומים, והיה צייר דיוקנאות מבריק.

הרפרטואר של דגה כאינדיבידואליסט מבחינת סגנונו האמנותי משתקף במידה רבה בחייו האישיים. אף על פי שהיו לו מספר חברים קרובים כמאנה, רנואר, גוגן ומונה, ידוע שהיה אדם בודד. הוא מעולם לא התחתן, ואין כל מידע על פרשיות אהבים שניהל.

דגה נולד ב- 19 ביולי 1834 למשפחה אמידה בפריז. כבר בהיותו תלמיד בבית הספר חלם דגה להיות צייר, והושפע עמוקות מביקורים תכופים באיטליה ובמוזיאון הלובר בפריז ומצפייה בעבודותיהם של אמנים מפורסמים. על אף שעתיד היה לעבוד כמשפטן, הוא נטש את המקצוע למען הציור: למד בבית הספר לאמנויות (Ecole des Beaux-Arts) והיה תלמידו של הצייר הצרפתי הקלאסי הנודע ג'אן אוגוסט דומיניק אינגר.

אחרי שנת 1865, בהשפעת האימפרסיוניזם, הוא ויתר על ביצירותיו על נושאים אקדמיים ופנה לנושאים עכשוויים והחל להציג ביחד עם האימפרסיוניסטים, שהעריץ את עבודותיהם אף על פי שגישתו הייתה שונה משלהם. דגה העדיף לעבוד בסטודיו ולא התעניין בחקר האור הטבעי. הוא גילה ספקנות באשר לחקר הטבעי בפני עצמו ונמשך אל הקלסיציזם. הוא חתר לאחד בין המשמעת של האמנות הקלאסית לבין הבלתי אמצעיות של האימפרסיוניזם. כתלמיד של הקו המסורתי של הצייר אינגר, חלק דגה עם האימפרסיוניסטים את הביטוי הישיר ואת העניין בתיאור החיים העכשוויים.

ההשראה הגדולה של דגה ליצור באה ממשיכתו אל חיי השעשועים והפנאי בפריז: בתי הקפה, התיאטראות, אולמות הריקודים, הנשים המאופרות, קרקסים. הנושאים האהובים עליו ביותר היו מרוצי סוסים ובלט.

דגה היה מבקר קבוע בבית האופרה הישן בפריז, ושם נהג לרשום בעת שיעורי בלט. כשנפתח בית האופרה החדש גבר עניינו בבלט ובסוף שנות השבעים של המאה התשע-עשרה הפך זה לנושא המרכזי. דגה היה משרטט רישומים וסקיצות של דוגמניות בתנועה, ואחר כך היה מארגן ומסיים אותם בסטודיו שלו. יותר ממחצית ציוריו מתארים את רקדניות הבלט הצעירות שהיו מופיעות בין המערכות באופרה. הוא השתמש בצבעים חיים, בוטים, בורקים ומסנוורים. הבמה בציוריו מוארת תמיד באור מלאכותי, ובמבט מרחוק הצבעים נראים חזקים, זוהרים ומטושטשים.

אף כי דגה צייר את הרקדניות ברגעיהן האינטימיים, מאחורי הקלעים, הוא צפה בהן בניתוק קריר. משערים שדגה צייר כ- 1500 ציורים פסטליים, הדפסים ורישומים של רקדניות.

בציוריו משתקפים חידושים קומפוזיציונים נועזים: הדמויות נראות בזוויות יוצאות דופן והן חתוכות, והקומפוזיציות אינן מאוזנות; הרקדניות נעות אל מחוץ לציור ולאחור, כמו היינו רק מציצים בהן בזמן שהן חומקות על פנינו. דגה הושפע מהדפסים יפניים ובעיקר מתצלומים וסטה מרעיונות מסורתיים של ארגון ושיווי משקל. הוא הפנה את עין הצופה לדמות כמוקד העניין בתמונה כמו ב"אישה עם הכריזנטמות" (1865) וב
"רקדנית אצל הצלם" (1871).

בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה, צייר דגה פחות ופחות בשמן, אולי מכיוון שראייתו נחלשה. הוא עבד באופן יותר חופשי בצבעים פסטלים זוהרים ובפחם. יצירותיו המאוחרות יותר אמיתיות בדרך אינטואיטיבית ואינסטינקטיבית, כאילו ידו ידעה את מה שעינו אינה יכולה לראות.

הקומפוזיציה החדשנית שלו, מיומנות הציור המבריקה והניתוח הפרספקטיבי של התנועה עשו אותו לאחד האמנים הדגולים של הציור המודרני. דגה השפיעה עמוקות על ציירים שבאו אחריו כ- טולוז לוטרק ופיקסו.

בעשרים השנים האחרונות של חייו חי דגה לבדו, כמעט עיוור, פרש מן העולם והקדיש את רוב זמנו ליצירת תבניות פסלים (שנוצקו לאחר מותו). הוא נפטר בשנת 1917, באמצע המלחמה. דבר מותו והלווייתו כמעט ולא נודעו בציבור. האנונימיות של מותו התאימה לצייר שאמר "אני רוצה להיות מפורסם ולא ידוע!". בשנות חייו היה דגה צייר שאינו מוכר לציבור, וגדולתו לא נודעה אלא לאחר מותו.
אחדות מעבודותיו ניתן לראות במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הרבה מעבודותיו המפורסמות ביותר ניתן לראות בלובר.

מקורות

בקט, ונדי ,סיפורו של הציור, הד ארצי, הוצאה לאור,  1999, עמ' 293-291.

"Degas Edgar" Great Artists in History

כתבה: תמר בן זאב

מתוך אתר ויקיפדיה
סייסים אל מול מושבי הקהל, 1866 - 1868, שמן על בד, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
שיעור ריקוד, 1871 לערך, שמן על לוח, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
האישה השותה אבסינת, 1875 - 1876, שמן על בד, מתוך אתר Olga's Gallery, www.abcgallery.com
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום