על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


רקדנית בת 14, אדגר דגה, ברונזה ורדי-מייד 42X98 ס"מ Little Dancer of Fourteen Years, Edgar Degas
1881 פריז, צרפת
כאשר אדגר דגה הלך לעולמו, בשנת 1917, נמצאו בסטודיו שלו כמאה וחמישים פסלי שעווה וחומר מוכנים ליציקה. פסלים אלו לא הוצגו לקהל הרחב במהלך חייו של האמן, ונוצקו בברונזה רק לאחר מותו. הפסל "רקדנית בת 14" הוצג בתערוכה השישית של האימפרסיוניסטים ב- 1881 כשהוא עשוי שעווה. מאוחר יותר יצק אותו דגה בברונזה. הפסל גם נחשב ל"רדי-מייד" המודרני הראשון, כיוון שהשיער, סרט הסטן, השמלה ונעלי הריקוד היו אמיתיים. בפסל הברונזה נותרו אמיתיים רק החצאית והסרט, והשאר (כגון נעלי הריקוד) עשוי ברונזה.

הנטורליזם של הפסל הביך את הצופים, והפך אותו למניפסט של הריאליזם והאימפרסיוניזם. היצירה הואשמה בכך שהציגה את הצעירה כבעל חיים, או בעלת פני קוף. המודל ששימשה את דגה ליצירה הייתה צעירה בשם מרי ואן גוטהאם (Marie Van Goethem), סטודנטית למחול, שלימים הייתה לרקדנית מן המניין בלהקת המחול של האופרה בפריז. דגה יצר רישומים רבים שלה בפחם ופסטל וכן פסלי הכנה לפני שפיסל את היצירה הסופית.

הדמות ניצבת בתנוחה מתוחה, ומיישרת את זרועותיה לאחור כאילו כדי לשחרר את גבה התפוס. זהו רגע אישי, בלתי ייצוגי, שבו הרקדנית שמאחורי הקלעים עוסקת בגופה עצמה ואינה מופיעה לפני קהל. פני הדמות מבוגרים בהרבה יחסית לגילה המוצהר, והבעתן היא של ריכוז עמוק בעצמה ובגופה.

דגה לא החליק את פני השטח של הפסל כמקובל, אלא השאיר אותם מחוספסים וגבשושיים, למעט הפנים והחזייה הזהובה. גם הגרבונים הלא מתוחים ופני השטח המחוספסים מאפשרים לאור הפוגע בפסל לרצד וליצור רטט ותנועה,  אותה השפעה  שהציירים האימפרסיוניסטים ניסו ליצור בעזרת משיכות המכחול המהירות והקטנות. 

הדמות ניצבת על-גבי משטח עץ המהווה חלק בלתי נפרד מן הפסל ואזכור לרצפת הפרקט של אולם הריקוד. הנמכת הכן למישור הרצפה גם היא חלק מהגברת הריאליזם של הפסל וקירובו אל הצופה, כמו השימוש בחפצי רדי-מייד ובחירת הרגע המתואר. פני השטח המחוספסים של הפסל מגבירים גם הם את הריאליזם שלו, ויוצרים משחקי אור הגורמים לשינויים בפסל על-פי כמות האור הנופלת עליו.

עיקר עניינו של דגה היה בגוף האנושי ובפעולה האינטימית, הכמעט לא מודעת. הרקדניות חסרות זוהר או הילה של במה, והאמן כמו מציץ עליהן ברגע שהן אינן שמות לב. עיסוקו של דגה ברקדניות נבע בראש ובראשונה מהערצתו את הדיוק והאימון שלו הן נדרשות בעבודתן. הוא השווה את עבודת הרקדנית לעבודת האמן, וראה בה ביטוי למצוינות.

הפסל של דגה שונה מהותית מהמקובל בתקופתו. הוא לא היה מעוניין ליצור פסלים מונומנטליים, וכמעט ולא הציג את פסליו ברבים. "רקדנית בת 14" הדהים את צופיו, לא רק בשימוש החדשני שלו בחומרים, אלא גם ובעיקר בריאליזם שלו. הביקורת הקשה שספג גרמה לדגה לא להציג אותו יותר בחייו, והוא הוצג שנית רק באפריל 1920, לאחר מותו.   

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון מטרופוליטן
אתר מוזיאון מטרופוליטן

אתר מוזיאון אורסיי
אתר הגלריות של וושינגטון
אתר Artchive

כתב: נעם טופלברג

רקדנית בת 14, 1881, יציקת ברונזה ורדי מייד, מתוך אתר photour
רקדנית בת 14, 1881, יציקת ברונזה ורדי מייד, מתוך אתר photour
רקדנית בת 14, פסל השעווה המקורי, מתוך אתר artinvestment
רקדנית בת 14, פסל השעווה המקורי, מתוך אתר artinvestment
רקדנית בת 14, יציקת ברונזה, גירסה נוספת, 1881, מתוך אתר galeriaaniela
רקדנית בת 14, יציקת ברונזה, גירסה נוספת, 1881, מתוך אתר galeriaaniela
רקדנית בת 14, מתווה הכנה, 1878, מתוך אתר הגלריה הלאומית סקוטלנד
רקדנית בת 14, מתווה הכנה, 1878, מתוך אתר הגלריה הלאומית סקוטלנד
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום