על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דלקרוא, אז'ן Delacroix, Eugene
1863-1798
ציור
  • ציור

אז'ן דלקרוא, הוא אחד מחשובי הציירים מן הזרם הרומנטי. אופן השימוש שלו בצבע השפיע רבות על התפתחות הזרם האימפרסיוניסטי ועל הציירים הפוסט אימפרסיוניסטים. ההשראה לעבודותיו שאובה מאירועים היסטוריים או מאירועים בני זמנו, מהשירה ומהספרות.

ילדותו של דלקרוא הייתה ילדות נעימה ושקטה. עד גיל שבע-עשרה הוא למד לימודי קלסיקה. בשנת 1815 הוא התלמד אצל הצייר האקדמיסטי הידוע ביירון פייר גרן, ובשנת 1822 קיבל את תמיכתו של ההיסטוריון והדובר לואי טיאר, אשר כשר הפנים הצרפתי באותה תקופה, מינה אותו להיות אחראי על העיצוב הארכיטקטוני.

בשנת 1822 הציג דלקרוא לראשונה בסלון של פריז את יצירת המופת שלו: "סירתו של דאנטה". את ההשראה לעבודה קיבל מ"הקומדיה האלוהית" של דאנטה אלגיירי, המשורר האיטלקי מן המאה הארבע-עשרה, והיא מהווה אבן יסוד בהתפתחות הציור הרומנטי הצרפתי במאה התשע-עשרה.

בעבודותיו הושפע דלקרוא מן הרומנטיציזם, מעבודותיו של הצייר הצרפתי תיאודור ג'ריקו, מהצייר האנגלי ריצ'רד פרקס בונינגטון, מהמלחין הפולני פרידריך שופן, ומהסופרת הצרפתייה ז'ורז' סאנד. את הרעיונות ליצירותיו הוא שאב מן הפואמות של המשורר האנגלי לורד ביירון ומיצירותיהם של משוררים רומנטים אחרים, מן היצירות הספרותיות של דאנטה ושייקספיר, ומההיסטוריה של ימי-הבניים.

בשנת 1824 הציג דלקרוא שוב בסלון של פריז, הפעם את העבודה "הטבח בכיוס", ציור ענק המתאר את הטבח ההמוני שטבחו הטורקים ביוונים באי כיוס. העבודה מתארת את הסבל והכאב על רקע שמים דומיננטיים ופסטורליים. האחדות האקספרסיבית שנוצרת כתוצאה משילוב בין-לבין מבטאת את גאוניותו של דלקרוא.

באותה שנה הוצגו בפריז ציורי הנוף של הצייר הבריטי ג'ון קונסטבל. עבודות אלה הותירו רושם עמוק על דלקרוא, והוא נסע ללונדון על מנת להרחיב את ידיעותיו ולהתערות בעולם האמנות הבריטי. בלונדון הוא פיתח את טכניקת הציור שלו באמצעות קשרים חדשים עם אמנים, ביניהם ויליאם טרנר, קונסטבל וסר תומס לורנס.

בין השנים 1832-1827 עבד דלקרוא על כמה יצירות חשובות, ביניהן "מותו של סרדנפלוס"
(1827), נושא הלקוח מתוך שיריו של ביירון. בקומפוזיציה מורכבת מתוארים נשים, עבדים, בעלי חיים, על רקע תכשיטים ובדים עשירים בעת הריגתם עם מותו של המלך הפרסי.

בשנת 1827 עבד דלקרוא, בדומה לג'ריקו, על סדרת ליטוגרפיות העוסקות בסצנות מן הספר "פאוסט" של המשורר הגרמני גתה. בשנת 1830, הוא צייר את "החירות מובילה את העם", עבודה המנציחה את מהפיכת יולי בהנהגתו של לואי פיליפ. בעבודה זו ישנן אלגוריות המעורבות בראליזם בן הזמן. העבודה משקפת את המעבר של דלקרוא לסגנון שקט יותר שעדיין משמר אלמנטים הירואיים
.

בשנת 1832 ערך דלקרוא מסע לאלג'יריה, לספרד ולמרוקו. מרוקו הרשימה אותו והשפיעה עליו עמוקות. הוא מצא באנשיה ובדרך חייהם יופי ואצילות שכמוהם לא ראה בציורים הנאו-קלסיים שתיארו מחזות מן המזרח. זיכרונות מהמראות המרשימים והמרתקים שנגלו לפניו היוו בסיס לעבודותיו בהמשך.

לאחר שובו לצרפת השתמש דלקרוא בצבע באופן חופשי ומפואר יותר. בעבודתו "נשות אלג'יר בביתן"
(1834) מתוארות שלוש נשים אלג'יראיות בביתן בצבעוניות חמה והרמונית. עבודה נוספת בסגנון זה היא "חתונה יהודית" (1839). דלקרוא המשיך לצייר ציורים שנושאיהם שאובים מן המזרח עד סוף חייו.

בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו עסק דלקרוא בעיטור בניינים ממשלתיים. ביניהם: תקרת הספרייה בארמון בורדון (1847-1838), הספרייה של ארמון לוקסמבורג (1847-1840) ועוד. ציורי הקיר של דלקרוא משקפים מאמץ אחרון בשימור מסורת ציורי התקרה הברוקיים.


באותה תקופה עבד דלקרוא על כמה ציורים גדולי ממדים כמו: "הקרב על טיילבורג" (1837)(פרט), "כניסת הצלבנים לקונסטנטינופול" (1840), ובמקביל עבד על דיוקנאות עצמיים ועל דיוקנאות של חבריו, וכן על סצנות של חיות פראיות וציד, לדוגמה העבודה "ציד האריה" (1858).

 מקורות

פייפר, דיויד (עורך) (1984) אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, עמוד 67 .

Janson, H. W. (1986), History of Art, Prentice-Hall, Abrams, New York, pp. 604, 605, 690.
Britannica multimedia 99 (1999), CD-ROM, Delacroix, Eugene, Britannica.
Eugene Delacroix
WebMuseum: Delacroix, Eugene

 

כתבה: גליה כהן

מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום