על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דרוך דיזיין Droog Design
1993
עיצוב
  • עיצוב
קבוצה של מעצבים הולנדית
"דרוך דזיין" הוא שמה של קבוצת מעצבים הולנדית, שייסדו באמסטרדם בשנת 1993 מפיק העיצוב גיכס באקר (
Gijs Baaker) וההיסטוריונית לעיצוב ריני רמקרס (Renny Ramakers). הקבוצה גיבשה השקפת עולם עיצובית הדוגלת בעיקרון הפונקציונליות, אך גם בהומור שנון ובביקורתיות המכוונת אל מקצוע העיצוב עצמו; הם עיצבו פריטי ריהוט המשלבים חומרים זולים בשימוש חוזר והומור עצמי שנון. גישתה המקורית של הקבוצה הגבירה את המודעות לעיצוב ההולנדי, ועוררה את עולם העיצוב, שמראשית שנות התשעים של המאה ה-20 היה על פרשת דרכים.

עוד בשנת 1992, לפני ייסוד הקבוצה, הציגה ריני רמקרס בבלגיה ובהולנד רהיטים מחומרי תעשייה זולים וחפצים מצויים, שעיצבו מעצבים הולנדים צעירים: יאן קונינגס (Jan Konings) הציג כוננית ספרים עשויה רצועות עץ לבוד ונייר; יורגן ביי (Jurgen Bey) התייחס לחומרי הגלם מן הטבע – עץ ואדמה – ולתהליכי עיבודם לרהיטים; פייט היין אייק (Piet Hein Eek) הציג רהיטים מעוצבים מלוחות עץ ורכיבים בשימוש חוזר; טכי רמי (Tejy Remy) הציג מערכת מגירות במבנה מגובב, שהפך ברבות הימים לסימן היכר של הקבוצה ולסמל המסחרי שלה.

אף-על-פי שהמכירות כיסו אך בקושי את ההוצאות, התערוכה עוררה עניין, וריני השתכנעה שלפניה קבוצת מעצבים מדור חדש, המבטאת גישה חדשנית לעיצוב.

העיצוב ששלט בראשית שנות התשעים התאפיין במינימליזם ובאיפוק, והתגבש כתגובה לצבעוניות היתר ולקיטש הפוסט-מודרני שאפיין את שנות השמונים ואת קבוצות העיצוב של התקופה, ובהן "ממפיס"
(
Memphis). לעומתם, חברי "דרוך" הציגו גישה פוסט-מודרנית לעיצוב, אך בכיוון שונה מזה של שנות השמונים. עבודותיהם נשאו אמנם אופי מינימליסטי ובחירת החומרים הייתה מדויקת, אך הם השתחררו מהאיפוק, והחדירו לעיצוב קלילות והומור יחד עם חשיבה רפלקטיבית, שיצרו דיאלוג עם המשתמש. מעוררת חיוך ועניין היא העבודה "נברשת שמונים וחמש נורות" (1993) של רודי גראומנס (Rudy Graumans) , שבה נורות בית פשוטות הפכו לנברשת מהודרת. דוגמה נוספת היא העבודה "שידת מגירות" (1991) של טכי רמי – מגירות ישנות מאוגדות יחדיו באמצעות חגורת הידוק. העבודה מביעה ביקורת עוקצנית כלפי צרכנות יתר, וביקורת עצמית המכוונת כלפי היומרה של מקצוע העיצוב וההתנשאות של המעצבים הכוכבים.
 

ב"תערוכת מילאנו לעיצוב" (Fiera di Milano) (1993) נחלו חברי הקבוצה הצלחה גדולה. אחדות מהעבודות שהוצגו בה הפכו לאיקונות של שנות התשעים, ואחדים מהמעצבים, ובהם הלה יונגריוס (Hella Jongerius) ומרסל וונדרס (Marcel Wanders) הפכו למעצבים מובילים. עבודה של יונגריוס מאותה שנה היא "מכל לאפר" (1993) – מכל עשוי פלסטיק המיועד לאפר המת.

לאחר ההצלחה בתערוכה במילאנו, חתמו באקר ורמקרס הסכם עם חברת "וורבוטג" (
Voorbutg) לייצר ולשווק במהדורות מוגבלות את המוצרים שעיצבו חברי הקבוצה. בשנת 1994, בעקבות פנייה של השניים למוזיאון "סנטרל" בעיר אוטרכט, רכש המוזיאון את אוסף העיצוב במלואו, והציג את העבודות עד שנת 1999.

מאז שנת 1995 ועד היום מקיימים באקר ורמקרס את הגישה המקורית של "דרוך", אך עובדים עם מעצבים צעירים חדשים. לדוגמה, בשנת 2001 הם יזמו פרויקט עיצובי שבו התבקשו מעצבים צעירים לעצב מחדש את קופסת הסיגריות המפורסמת של המעצב ההולנדי פיקוס (
Picus). "דרוך דזיין" הפכה למותג, והעבודות, הנמנות בחלקן עם הזרם המרכזי בעיצוב, זכו להכרה של הממסד המוזיאלי כמוצרי עיצוב קלאסיים.

מקורות 

Ramakers Renny, Baaker Gijs (1998), Droog Design – Spirit of the nineties, 010 Publishers, pp. 7-38, 56, 78, 99, 125
Van Ida (1997), Droog Design -1991-1996, Centraal Museum, pp. 12-17, 23 Ramakers Renny (2002), Droog Design in Context less is more, 01 Publishers, pp. 156, 189

Droog Design
Droog / Design Collective
moss > Droog Design
Art of this Century - Jeff Koons

כתב: פיטר מלץ 

מתוך אתר: frozen fountain
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום