על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


קולנוע אקספרסיוניסטי Expressionistic Cinema
1927-1918 גרמניה
הקולנוע האקספרסיוניסטי הוא זרם בקולנוע שהופיע בגרמניה בין השנים 1927-1918. הזרם הופיע בהשראת הציור והתאטרון האקספרסיוניסטיים הגרמניים. מובילי הזרם היו רוברט ויין (1938- 1881) שסרטו המפורסם ביותר הוא "דר' קליגארי" (1919), מורנאו (1931-1888) בימאי הסרט "הערפד" (1922) ופריץ לאנג (1976-1890) בימאי הסרט רב ההשפעה "מטרופוליס" (1927).

מטרת הקולנוע האקספרסיוניסטי הייתה להעביר ביקורת על ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה והחברה התעשייתית. הבימאים חיפשו דרך ליצור הפתעה והלם בקהל הצופים כדי לשנות את דרך התבוננותם על המציאות המודרנית.

הבימאים השתמשו בטכניקות צילום ליצירת אשליה. הם נטו לצלם בזוויות לא רגילות שהפתיעו את הצופים בנקודת מבט שונה, צילום מעל ערים לדוגמה. הם היו הראשונים שהכירו בחשיבות הצל וניגודי האור והחושך בקולנוע. באמצעות החושך יכלו להמחיש תחושות של חרדה ופחד. בחושך פעמים רבות התחבא שד או מפלצת.

רבים מהמאפיינים של הקולנוע האקספרסיוניסטי לקוחים מהאקספרסיוניזם באמנות ובתאטרון, כגון הדגשת רגשות והבעה, חשיבות העל-טבעי, זוויתיות (קירשנר) והצגת העולם כמקום בלתי שפוי השרוי בתוהו ובוהו. הבימאים אף השתמשו ביצירות אמנות אקספרסיוניסטיות כתפאורה במחזות אקספרסיוניסטיים, שהתבססו בעצמם פעמים רבות על מיתולוגיה גרמנית-גותית.

המאפיינים המובהקים של הקולנוע האקספרסיוניסטי הם: לקהל לא מסופר הכול, המידע להשלמת הסרט נמצא בחזותי ובנשמע; הפרשנויות לסרט רבות, ומשמעות המאורעות אינה ברורה; השחקנים והתפאורה אינם מציאותיים; הזמן בסרט אינו מקביל לזמן מציאותי; הגיבור אינו שולט בכל המתרחש; אין מבנה הגיוני לסרט, אין מסקנה ברורה ואין סוף טוב.

הקולנוע האקספרסיוניסטי פסק לפעול בשנת 1927 בגלל חוסר תקציב להפקת סרטים נוספים.

מקורות
פייפר, דיויד (1984), אנציקלופדיה לאמנות ופיסול, כרך ד', הוצאת
כתר, ירושלים, עמ ' 24.

Stangos, Nikos (1997), Concepts of Modern Art, Thames and Hudson, pp. 33-37.
Cinema Culture Europe


כתב : פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום