על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המראה המזויפת, רנה מגריט The False Mirror, Rene Magritte
1928 המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק
 שמן על בד, 54X80.9 ס"מ 

בעבור מגריט, התחושה הסוריאליסטית באמנות היא תוצאת ההשתקפות המעוותת של המציאות בציור. המראה המזויפת היא מבטו של האמן, מבט הנובע מעמקי הנפש.
נהוג לומר: "העיניים הן ראי הנפש", אך מגריט, כהרגלו, משחק כאן בכפל משמעויות: העין המתוארת בקירבה מטרידה לצופה מציגה השתקפות של העולם החיצוני לה – השמים והעננים, במקום הצצה אל העולם הפנימי – נפש האדם.

היצירה היא תקריב של עין אנושית המצוירת לפרטי-פרטים. העין מתבוננת היישר אל הצופה, אך עיגול הצבע שלה מוחלף בתיאור היפר-ריאליסטי של שמים ועננים. למרות הדיוק בפרטים, כולל רטיבות הדמעה בחיבור משמאל, העין אינה נראית אמיתית אלא מצוירת.

הקירבה למציאות והתיאור המדויק אך הלא אמין (במובן זה שניתן לראות שזהו ציור ולא צילום) מעניקים ליצירה תחושת אי-נוחות האופיינית לסוריאליזם.

כהרגלו חיבר מגריט שני דימויים שאינם מתחברים במציאות ויצר מציאות חדשה, השוללת את המציאות הקיימת או את המחשבה המקובלת. השמים המשתקפים בעין מציגים תמונת עולם מזויפת, שמראה האדם כלפי חוץ אל הסובבים אותו. היצירה מזעזעת את הצופה בכך שהיא מסיטה את האובייקט המתואר (העין) מההקשר הרגיל והמיידי שלו. מעבר לכך, היא שוברת את ציפיות הצופה באמצעות תיאור השמים בעין.

בעבור מגריט והסוריאליסטים, חיבורים מפתיעים מסוג זה היוו תרגום ויזואלי של התת-מודע. האמנים קיוו שצפייה בציורים תעורר גם אצל הצופה מערך של אסוציאציות תת-מודעות. העין היא דימוי החוזר בציורים סוריאליסטיים רבים כמו של מאן ריי, סלבדור דאלי ומקס ארנסט. הקירבה לדימוי העין אמורה לגרום לצופה לחוסר נוחות. באמצעות החלפת צבע העין בציור השמים מגריט קורא תיגר על הדרך שבה האדם מפרש את ידיעותיו על העולם – האם השמים הם שיקוף של המראה שרואה העין? האם זו מראה למציאות אחרת? האם שיקוף של עולם פנימי?

מרכז היצירה הוא האישון, שהוא נקודה שחורה "ריקה". הניגוד בין צבעו השחור של האישון ובין צבע השמים סביבו וההסתרה מעידים כי השמים נמצאים מאחורי האישון. כך נוצרת תחושה כי ההתבוננות בעין חודרת את המעטה החיצוני ומאפשרת הצצה אל נבכי מוחו של בעל העין. תחושה זו מובילה למסקנה כי מראה העולם החיצוני הוא השלכה פסיכולוגית של המתבונן, או במילים אחרות – האדם יוצר את המציאות סביבו.

העין של מגריט אינה מחוברת לדמות אדם, וכך היא רוכשת תפקיד אוניברסלי של "עין האנושות" המייצגת את בני האדם באשר הם. היצירה עוסקת בקיום האנושי ובדרך שבה האדם, כיצור תבוני, מפרש את המציאות סביבו.

מקורות וקישורים
אתר moma
אתר learner
אתר zachbart
אתר all-art

כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום