על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


פלוקסוס Fluxsus
1962 בינלאומי
תנועת אמנות בינתחומית ובינלאומית

השם פלוקסוס לקוח מהמילה Flow, שמשמעותה זרימה. קבוצת פלוקסוס הוקמה בשנת 1962, וחבריה היו אמנים בעיקר מארצות-הברית ומגרמניה. הסגנון של כל אחד מחברי התנועה שונה זה מזה, אך את כולם איחדה מגמה של אמנות מושגית. הם יזמו מיצגים ואירועים כמעין המשך לאירועי קפה וולטר של תנועת הדאדא. ג'ורג' מקיונאס (George Maciunas, 1931 – 1978), מייסד קבוצת פלוקסוס ומנהיגה, ארגן אירועים אנטי-ממסדיים, הפנינג ותיאטרון חתרני. מטרת חברי הקבוצה הייתה ליצור תערובת בין-תחומית של דיסציפלינות אמנותיות שונות, בעיקר מתחומי האמנות החזותית, המוזיקה והספרות.

את שורשי הקבוצה ניתן לאתר בין השנים 1957 – 1959 אצל המלחין ג'ון קייג' (Cage). בין השנים הללו לימד קייג' בבית הספר החדש למחקר חברתי בניו-יורק (New School for Social Research), ורבים מתלמידיו היו יוצרים מתחום האמנות הפלסטית, ללא רקע מוזיקלי. קייג' עסק בניסויים מוזיקליים מהפכניים, כמו למשל יצירתו המפורסמת 4:31 לפסנתר. ביצירה זו הפסנתרן כלל אינו מנגן, אלא עושה סדרת תנועות ליד הפסנתר, היוצרות ציפייה ומתח אצל הקהל במשך 4 דקות ו- 31 שניות. מלמולי הקהל והרעשים העולים מחוץ לאולם (הביצוע הראשון של היצירה היה באולם שדלתותיו פתוחות לרחוב) הופכים ליצירה המוזיקלית עצמה, ובכך יוצרים מוזיקה "מציאותית". בין תלמידיו של קייג' היו מייסדי הקבוצה - ג'קסון מק לאו (Jackson Mac Low), אל הנסן (Al Hansen), ג'ורג' ברכט (George Brecht) ודיק היגינס (Dick Higgins).

מקיונאס, אמן אמריקאי לותרני, ייסד ב-1962 את הקבוצה, שימש כמנהיגה, ונתן לה את שמה. חבריה של קבוצת "פלוקסוס", שדגלה בהתנסות אמנותית בחומרים ובטכניקות חדשים בשילוב עם אקטיביזם פוליטי, היו מפוזרים בכמה מדינות באירופה ובארצות-הברית. התקשורת ביניהם נעשתה באמצעות הדואר, וכך התפתחה אצלם מה שהם כינו "אמנות הדואר" (Mail Art). חברים בקבוצה, כמו מקיונאס ורוברט וואטס (Robert Watts) , יצרו גיליונות בולים ומכונות ביול, ואף הפיצו אותם. הם התכתבו עם אנשים ביפן, בגרמניה ובמזרח אירופה.

פלוקסוס עודדה גישה של "עשה זאת בעצמך" (DIY (do it yourself –וערכים של פשטות. חבריה יצאו כנגד המסחור המערבי, ועבדו בחומרים יומיומיים שהם מצאו. מקיונאס הגדיר זאת כך: "על אמנותה של פלוקסוס להיות פשוטה, מבדרת וחסרת דרישות. עליה לעסוק בדברים לא חשובים, היא לא צריכה לדרוש מהאמן כישורים מיוחדים או חזרות אין סופיות ואסור שיהיה לה ערך מסחרי או מוסדי" (Ingo, W., f., (ed.) Art of the 20th Century, Taschen, Koln, 2005, Vol 2, p.585 ).

אמני "פלוקסוס" פעלו מחוץ לחוג הגלריות המסחריות. הם הרבו להשתמש בדואר וליצור קיטים של אמנות שדרשו פעילות מהמשתמשים. הם העמידו "הפניניגים", שהיום נקראים מיצגים, וקידשו את הספונטניות. אל הנסן (Al Hansen) למשל, עסק בנושא קלאסי בתולדות האמנות – עירום נשי, אך יצר אותו מאיסוף והרכבה של חומרי זבל כמו בדלי סיגריות ועטיפות של ופלים.
Forestville Venus, Cigarette butts in cardboard box, 33.5X26.7cm, 1994
Coco Was a Little Poco Loco about Cacao and Men, Hershey wrappers on wood, 29.2 X 20.3 cm, 1963.

יותר מכל מזוהה היצירה של פלוקסוס עם מיצגים ויצירות הקרויות "קופסאות פלוקסוס" או פלוקסקיט (Fluxkit). עבודות אלו נוצרו לראשונה על ידי מקים הקבוצה מקיונאס, שהיה אוסף קלפים שצייר ומשחקים ורעיונות שיצר, ומכניס אותם יחדיו לקופסאות פלסטיק.
Fluxkit, mix media, 1964
Fluxkit, mix media

לא ניתן להגדיר מכנה משותף אחד לסגנונה של פלוקסוס. זאת כיוון שתחומי העיסוק של חבריה מגוונים עד מאוד. לצד העבודות שהוזכרו לעיל יש גם סרטוני וידיאו ניסיוניים, רישומים, יצירות מוזיקליות וספרותיות. מבחינה סגנונית מושפעים חברי פלוקסוס ממרסל דושאן (Duchamp, Marcel), השפעה הבאה לידי ביטוי בשימוש שלהם ברדי מייד, בתפיסה הבין-תחומית ובשימוש בחומרים יומיומיים. ניתן לקשר את פלוקסוס גם לתנועת הפופ (Pop Art), שעסקה גם היא בדימויים יומיומיים ובחומרים פשוטים, וכן במסרים החברתיים היוצאים כנגד תרבות הצריכה והמוזיאונים הממוסדים. בכל המאפיינים הללו פועלת פלוקסוס כמעין ממשיכת דרכה של תנועת הדאדא.

בקבוצה היו גם כמה חברים בעלי פרסום בינלאומי כמו יוקו אונו (Yoko Ono), אשתו של ג'ון לנון (John Lenon), איש להקת הביטלס (Beatles), שבאה מתחום האמנות הפלסטית, המוזיקה והספרות, נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) אמן וידאו, והמלחין והאמן ג'וזף בויס (Joseph Beuys).

פלוקסוס היא יותר מתנועה אמנותית. ניתן להגדירה כתופעה תרבותית בינלאומית, שצברה תאוצה במקומות שונים ובזמנים שונים על פי ריכוז חבריה או נסיבות שונות. רוב תוצריה היו מופעים פשוטים של מוזיקה, וידאו ואמנות פלסטית, שנקראו "אירועים" (Events) ולפעמים "פעילויות" (Activities). פעמים רבות מופעים אלו כללו גם את השתתפות קהל הצופים ולפעמים התרחשו ללא קהל כלל.

קבוצת פלוקסוס היוותה מקור השראה לאמנים צעירים רבים בתחומי ה אמנות מושגית, המיצג ואמנות הוידאו. בדומה ליצירות של תנועת הדאדא לפניה, גם עבודות שיצרו אמני פלוקסוס אומצו על ידי הממסד המוזיאלי, דבר הנוגד את אופייה ומטרותיה של הקבוצה.

מקורות

רינהרט טניה, מקוביזם למדונה, קיבוץ מאוחד, תל-אביב, 2005.
Ingo, W., f., (ed.) Art of the 20th Century, Taschen, Koln, 2005, Vol 2, pp.585 - 590
Nyman, Michael (1974), Experimental Music, Schirmer Books, New York

אתר Uboweb, בו ניתן למצוא קישורים לראיונות וקטעי מוזיקה ווידאו של חברי תנועת פלוקסוס
וידאו בעמוד הכניסה תחת הכותרת Fluxfilm
U B U W E B

מוזיקה באינדקס אמנים תחת Fluxus
U B U W E B :: Artist Index

האתר הרשמי של פלוקסוס
FLUXUS PORTAL

אתר מוזיאון פלוקסוס שבפוטסדאם, גרמניה
museum fluxus


כתב: נעם טופלברג
עריכה לשונית: מיכל שקד

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום