על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


גהרי, פרנק Gehry, Frank O
1929
עיצוב, אדריכלות
  • עיצוב
  • אדריכלות

פרנק גהרי נולד בטורונטו, קנדה, בשם גולדברג. ב- 1947 עברו הוא ומשפחתו ללוס-אנג'לס. בגלל האנטישמיות שחווה בבית הספר שינה פרנק את שמו לגהרי. בשנת 1950 החל ללמוד אדריכלות בלוס-אנג'לס, ובין השנים 1955-1954 שירת בצבא האמריקני ושם ניצל את כישרונו לעיצוב ריהוט ולעיצוב פנים. ב-1956 למד באוניברסיטת הרווארד עיצוב פנים. כמו כן עבד במשרדו של האדריכל והמעצב Perry Hideo Sasaki ובעוד משרדי אדריכלים כמו Luckman ו-Victor Gruen. ב- 1960 הוא עבר לפריז, ושם עבד במשך שנה במשרדו של אנדרה רמונדה (Andre Remondet).

בשנת 1962 החל גהרי את עבודתו כעצמאי, על מנת שיוכל לבטא את עצמו באופן חופשי יותר. מאז זכה לפרסום רחב בעיתונות, והשפעתו ניכרה על האדריכלות האמריקנית. הפרויקט הראשון שזכה לתשומת לב בהיקף ארצי באמריקה, היה
ביתו הפרטי בסנטה מוניקה, קליפורניה (1978-1977)  בניין זה גם גרם לסכסוך עם שכניו; אלה טענו שהוא חורג בצורה בוטה מאופי סביבתו. עם זאת גהרי החל לקבל הרבה הזמנות לבתים פרטיים מקרב ידידיו האמנים והשחקנים. באותה עת גם עסק לא מעט בעיצוב תערוכות, וגם הן זכו להכרה ולביקורת נלהבת.

בתחילה התרכזה עבודתו בסביבת לוס אנג'לס. הפרויקטים הבולטים חוץ ,מביתו הפרטי היו: סטודיו של רון דביס ,1972 ,
(Ron Davis studio residence) במליבו, קליפורניה, ובית נורטון 1984 ,(Norton House) בווניס, קליפורניה. ב- 1983 הוא עיצב בית אורחים בווייזתא, מינסוטה (Wayazata, Minnesota), כחלק ממכלול גדול יותר שעוצב על ידי פיליפ ג'ונסון ב- 1952. בית האורחים נפרד מהבית הראשי, מעוצב כקבוצות מבנים שכל אחד מהם הוא בניין בפני עצמו, מתקבץ סביב למבנה דמוי פירמידה, המשמש כסלון. החומרים שמהם בנויים המבנים יוצרים אפקט כפרי, מנוגד לבית הראשי.

לצד בתים פרטיים תכנן ועיצב גהרי מבני ציבור: מוזאונים, מוסדות להשכלה גבוהה וספריות. למשל, מוזאון החלל בקליפורניה (1984), הפקולטה למשפטים (Loyola Law School) בלוס אנג'לס (1986); The Francis Howard Coldwyn Regional branch library (הספרייה הציבורית), הוליווד, קליפורניה (1986).

בדרך העיצוב שלו ניכר עניינו בבניית בתים כתהליכים מתמשכים. גהרי התעניין גם בצורת הדגים ויצורים ימיים, ועניינו זה ניכר בעיצוב מנורות ותצוגות מוזאון. עבודותיו הביאו לזיהויו כאדריכל דה- קונסטרוקטיבי. ואמנם בשנת 1988 נמנה גהרי עם המשתתפים בתערוכה "דה קונסטרוקטיביזם" שהתקיימה במוזאון לאמנות המודרנית בניו יורק שמנהלו היה פיליפ ג'ונסון.

לקראת סוף שנות השמונים זכה גהרי להכרה בינלאומית וב-1989 זכה בפרס פריצקר לארכיטקטורה ( מידע נוסף).

הפרויקט הראשון שלו באירופה היה  The Vitra Design Museum 
(1989),  הנמצא בגרמניה ליד הגבול עם שווייץ. המוזאון הוא דוגמה טיפוסית לאדריכלות של גהרי: בניין המורכב מקבוצות של צורות לא אחידות. (ראו תמונות).

האדריכלות של גהרי אכן ראויה לכינוי "ללא חוקים", כשם המאמר שפורסם אודותיו על ידי המבקרת ז'ירן ג'אנט (1972).

גהרי הוא אדריכל ומעצב פורה ביותר. בשנות התשעים תכנן בניינים רבים ועיצב רהיטים. ב- 1922 זכה בפרס וולף לארכיטקטורה. בראשית שנות התשעים עיצב גהרי רהיטים בעבור חברת Knoll. אז התפרסמה סדרת הכיסאות מעץ מכופף, המזכירים את עבודותיו המוקדמות של אלטו אלבר (Alto Alvar), ו- Thonet. העניין של גהרי בטכניקות עיבוד עץ מכופף העשוי משכבות דקות הביאו לעצב מוצרי עץ קלי משקל, ללא שימוש בחיבורי מתכת.

אולם גולת הכותרת של עבודתו בשנות התשעים היא מוזאון גוגנהיים בעיר בילבאו שבספרד. הבניין הושלם בשנת 1999. שנה קודם לכן קיבל גהרי את מדליית הזהב היוקרתית מאגודת האדריכלים האמריקנית AIA.

 

מקורות

 Encyclopedia of American Architecture. McGraw-Hill, New York, 1995.
Arnel, Peter and Bickford, Ted (1985). Frank Gehry buildings and projects. Rizzoli, New York..

 

כתבה: קטי חומיצר 

מתוך אתר ויקיפדיה
מוזיאון ויטרה לעיצוב, גרמניה, 1989, מתוך אתר ויקיפדיה
בית המחול, פראג, 1992 - 1996, מתוך אתר ויקיפדיה
אולם הקונצרטים של דיסני, לוס אנג'לס, קליפורניה, 1999 - 2003, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום