על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


גוטמן, נחום Gutman, Nachum
1981-1898
עיצוב, ציור
  • עיצוב
  • ציור

צייר, סופר ומאייר ספרי ילדים

יליד רומניה, בנו של הסופר שמחה בן ציון. בשנת 1905, בהיותו בן 7, עלה ארצה עם הוריו, שהיו ממייסדי תל-אביב. המשפחה התיישבה בנווה צדק, על גבול יפו, ובילדותו למד גוטמן בבית-הספר העברי ביפו ולאחר מכן בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. את לימודי האמנות החל בבצלאל בירושלים, שם למד בשנים 1912 – 1917. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד העברי באירופה, ולאחר המלחמה המשיך את לימודי האמנות בווינה ובברלין.

גוטמן חזר לארץ בשנת 1927, עם העלייה הרביעית, והיה אחד ממקימי "האסכולה הארץ ישראלית", שעליה נמנו גם ראובן רובין, ציונה תג'ר, ישראל פלדי, יצחק פרנקל, מנחם שמי, אריה לובין ופנחס ליטווינובסקי. אמנים אלו היו בני המעמד הבינוני, והם התרכזו בתל-אביב. הם ראו באמנותם סוג של חלוציות ושאפו ליצור אמנות חדשה, המשקפת את המטרות הציוניות של הקמת ארץ חדשה לעם היהודי. מטרה זו התנגשה באסכולה של בבצלאל, שהתמקדה בתכנים יהודיים ותנ"כיים.

"המורדים" בבצלאל הדגישו ביצירותיהם את העבריות על חשבון היהדות, וראו בעבודת האדמה ובדמות הערבי המקומי אידיאל חדש שאותו יש לאמץ. נושאי הציורים של גוטמן קשורים אם כן לאדמה ולדמות היהודי החדש, שאינו "מרחף" יותר כמו בציוריו של שאגאל, אלא ניצב איתן על הקרקע וקשור בתכניו ובשפה האמנותית שבה הוא מתואר אל המקום והעבודה.

ציוריו של גוטמן מושפעים מרוסו ומהציור הנאיבי. הוא רואה את המציאות בעיני ילד משתומם, המלא התפעלות מהקסם הציוני המתרחש לנגד עיניו. האור ביצירות הוא אור מושגי, הנובע מתוך הדמויות ומבטא את האור הפנימי ושמחת היצירה. הצבעים הם לוקליים וחזקים, ומעניקים ליצירות אווירה אגדתית, איכות "סיפורית" נאיבית, וילדותית, והן מלאות הומור.

בשנות העשרים צייר גוטמן דמויות של רועים ופלחים ערבים בשעת עבודה או מנוחה. הדמויות הן מסיביות ושריריות,  ומזכירות דמויות ערביות המתקשרות למקום. הן ניצבות בדרך-כלל במישור הקדמי של הקומפוזיציה כשצידן אל הצופה. העמדה זו מושפעת מאמנות קדומה של אגן הים התיכון, כגון האמנות המצרית או האשורית. פרימיטיבזם של גוטמן הוא חלק מתפיסתו את המציאות הנוצרת בארץ ישראל כראשונית ותמימה.

דוגמאות ליצירות הממחישות את האידיאליזציה של דמויות שהן בנות המקום:

מנוחת צהריים, שמן על בד, 1926
רועה העיזים, שמן על בד, 1926
נושאת האלומה, שמן על בד, 1926

בשלב מאוחר יותר ביצירתו של גוטמן דמות האדם הלכה וקטנה, עד שכמעט נעלמה, ואת מקומה תפסו הנופים והזיקה אל הארץ והאדמה. בשנות החמישים והשישים הרבה גוטמן לצייר נמלים וסירות בסגנון כמעט מופשט. קווי הרישום שלו הפכו חופשיים יותר, והוא השתמש בצבעוניות עשירה ולא רק בצבעי יסוד. הקומפוזיציות נפתחו ונקודת המבט התרחקה. היצירות הפכו למעיין שטיחים של מערך צבעוני שבו האובייקטים מתמזגים האובייקטים. דוגמאות לכך מובאות ביצירות הבאות:

אניות ביום חג (נמל חיפה), שמן על בד, 1959
גג בצפת, שמן על בד
אוניות ליד הרציף, שמן על בד
 
ככר בצפת, שמן על בד
דייגים וסירות, שמן על בד

גוטמן כתב ספרי מופת לילדים, כגון "עיר קטנה ואנשים בה מעט", "שביל קליפות התפוזים", "לובנגולו מלך זולו" ו"הרפתקאות חמור שכולו תכלת". את ספריו הוא אייר במו ידיו.

עטיפת הספר "לובנגולו מלך זולו"

מקורות:

בניימין תמוז (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, מסד, 1980, תל-אביב, עמ' 38-39, 42-43, 45-46, 50, 57, 72, 113, 133, 146, 187.
סבג, ר., פרקים באמנות ישראלית, מעלות, ירושלים, תשמ"ט, ע"מ 33 – 45.
עפרת, ג. "נחום גוטמן וסוגיית האוונגארד" ביקורי אמנות פרקים על אמנים ישראלים, הספרייה הציונית, 2005, עמ'. 60 - 77.
עפרת, ג. "גוטמן וראובן: בין פרדס לכרם זיתים" ביקורי אמנות פרקים על אמנים ישראלים, הספרייה הציונית, 2005, עמ'. 78 - 86.
פזנר-מלכין, פ., (ער'), לקסיקון האמנויות, מסדה, גבעתיים, 1975, ע"מ 58.
פייפר, ד., (ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 4, כתר, 1984, ירושלים, ע"מ 49.
ארכיון מקוון לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל. כולל טקסט ותמונות
מוזיאון וירטואלי של נחום גוטמן, כולל טקסטים, מולטימדיה ותמונות
"כנפיים" הספרייה הוירטואלית של מט"ח, כולל טקסט על האמן וקטעים מספריו

כתב: נעם טופלברג

מתוך אתר גלים
מנוחת צהרים, 1926, מתוך אתר גלים
רועה העיזים, 1926, מתוך אתר judaica-art
התפתחות תל-אביב, פסיפס, 1976, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום