על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


אנדרטת השואה והתקומה, יגאל תורמקין Holocaust monument, Yigal Tumarkin
1975-1972 כיכר רבין, תל-אביב

תיכנונה של כיכר מלכי ישראל, היום כיכר רבין, החל בשנת 1946, לקראת יום העצמאות תשי"א. בתכנון המקורי של האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין אמורה הייתה להיות במרכז הכיכר אנדרטה לזכרם של חללי העיר תל-אביב במלחמת העצמאות. תכנון זה לא יצא לפועל והכיכר נבנתה רק בשנת 1965, שנה לאחר השלמת בניין העירייה. התכנון החדש של האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר כלל כלל גם הקמה של אנדרטה גדולה לשואה, במטרה להשתמש במקום לטקסי שואה מרכזיים.

כיכר מלכי ישראל (שמה המקורי של כיכר רבין) נבנתה בשנת 1965. תכננו אותה האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר, והתכנון כלל גם הקמה של אנדרטה מרכזית גדולה, שהייתה אמורה להיות לזכרם של חללי העיר תל-אביב במלחמת העצמאות.

בשנת 1972 הזמינה מועצת העיר ה-11 של תל-אביב-יפו, שבה נכללו אנשי ציבור ואמנות, הצעות לאנדרטה. המועצה בחנה את הצעותיהם של עשרה אמנים, ובחרה בהצעתו של יגאל תומרקין.

בשנת 1975 הוקמה האנדרטה גדולת הממדים, המורכבת מהסמל הלאומי – מגן דויד, המפורק לכמה משולשים. החלק המרכזי והבולט ביותר הוא משולש הפוך הניצב על קודקודו ופורץ כלפי השמים. משולש זה ניצב בין שתי פירמידות קטנות, המייצגות את הבסיס של המשולש השני, המקביל לפני הקרקע. הרושם הכללי הוא של פירמידה הפוכה, הניצבת באופן לא כל כך יציב על קודקודה, כאילו המשולש התחתון אינו גדול דיו כדי לתמוך בפירמידה ההפוכה. בבסיסו של הפסל, בתוך הפירמידה התחתונה, מצויר על הקרקע טלאי צהוב גדול, המסמל את השואה ואת הפיכת הסמל הלאומי לסמל הקטסטרופה הלאומית. לצדו "אבן בוכייה", שמימיה נקווים לתעלת מים. הפסל פורץ כלפי מעלה מתוך הטלאי ושברי המשולש התחתון. על פי תומרקין, הוא שאף "לבטא מועקה פיזית עמוקה המשתחררת ופורצת לשמחה", מעין כלוב כלא הנפתח כלפי מעלה אל השמים, השמש והאור.

הפסל בנוי מפלדת קורטן ופוליקרבונט – חומר פלסטי בעיבוד שקוף, האמור, על פי תומרקין, לשקף את "החיים סביב: ילדים, אנשים, בתים ומכוניות עוברות, הזריחה והשקיעה ישנו צלליה ויקנו לה ממד דינמי". הפירמידה ההפוכה עשויה פסים של פלדה וביניהם פסים שקופים. מראה זה מזכיר אסוציאטיבית בית כלא או את רכבות המוות של השואה. הפירמידות התחתונות עשויות פלדה ויוצרות חללים אפלים.

הפסל כולו פורץ מאפלה אל האור ומאטימות אל שקיפות. הוא בנוי מחומרים תעשייתיים המזכירים את המלחמה אך גם את העיר סביבו. עם זאת, בגלל צבעם של החומרים וגודלו של הפסל הוא בולט בסביבה ואינו מתמזג בה.

הפירמידות מייצגות את נצחיות הנשמה (מבני קבר מצריים שנועדו לשמר את הגופה והנשמה של הפרעונים), ומכאן את נצחיותו של העם היהודי. עם זאת, חוסר היציבות של הפסל מסמל את שבירות התקומה בארץ ישראל, והוא קורא לעם היהודי לשים לב ולשמור על תקומה זו.

יש הטוענים כי הפירמידה העומדת על קודקודה מתייחסת לתיאוריית "הפרמידה ההפוכה" של הציוני הסוציאליסט דב בר בורוכוב (1881 - 1917). על פי בורוכוב, חברה תקינה מתבססת על מבנה פירמידלי בו הפרולטריון היצרני הוא הבסיס והעילית האינטלקטואלית היא הקצה. החברה היהודית בגולה יצרה מבנה הפוך וקלוקל בו רוב החברה מורכבת מאינטלקטואלים לא יצרניים.

לקראת סיום ההקמה של האנדרטה התעורר ויכוח ציבורי נרחב לגבי ערכה האמנותי ומקום הצבתה. בשיאו של הוויכוח עורך הדין אהרון פאפו הגיש עתירה לבג"ץ, בדרישה להפסיק את העבודה. בג"ץ דחה את העתירה, ומועצת העיר ה-12 שבה ואישרה את החלטת המועצה הקודמת, והאנדרטה הוצבה. בשנותיה הראשונות שימשה אתר שבו נערכו עצרות מרכזיות ליום השואה.   

מקורות וקישורים
אתר הארכיון העירוני של עיריית תל-אביב
במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין, באתר "בין השמשות"
אתר ויקיפדיה
תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך:
I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981

כתב: נעם טופלברג

אנדרטת השואה והתקומה, מתוך אתר ויקיפדיה
אנדרטת השואה והתקומה, מתוך אתר ויקיפדיה
אנדרטת השואה והתקומה, פיסול פנימי. צילום תמר כרמי
אנדרטת השואה והתקומה, פיסול פנימי. צילום תמר כרמי
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום