על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המצב האנושי I (חייו של אדם עלי אדמות), רנה מגריט The Human Condition, Rene Magritte
1934 הגלריה הלאומית ושינגטון
100X81 ס"מ, שמן על בד 

"לפני החלון הנראה מתוך חדר מיקמתי ציור המייצג במדויק את אותו חלק של הנוף שהוא מסתיר בחלון. כך, העץ בציור הסתיר את העץ מאחוריו, זה שמחוץ לחדר. עבור הצופה, העץ נמצא גם בתוך החדר בציור וגם מחוץ לחדר, בנוף האמתי. כך אנו רואים את העולם, אנו רואים אותו מחוץ לעצמנו, ובו זמנית אנו מסוגלים רק להבין את עצמנו מבפנים. באותה דרך אנו לפעמים זוכרים אירועים בעבר כאילו התרחשו בהווה. כך מאבדים הזמן והחלל את משמעותם הוולגרית, זו שרק הניסיון היום-יומי מתחשב בה"   

במילים אלו הסביר האמן הסוריאליסטי רנה מגריט את היצירה "המצב האנושי 1" בשנת 1940. על פי פרשנות זו עוסקת היצירה בתפיסת המציאות האנושית וביחסי זמן וחלל. מגריט מסביר כי הציור מגדיר את מערכת היחסים הפסיכולוגית הסבוכה בין הסובייקט, דהיינו האדם עצמו ועולמו הפנימי ובין האובייקט, דהיינו המציאות הסובבת אותו. כל הבנה של המציאות היא למעשה תערובת בין עולם פנימי לעולם חיצוני הנוצרת כתוצאה מהשלכה של עולמו הפנימי של האדם על המציאות בה הוא נפגש. כך, ביצירה, מסמל החדר את עולמו הפנימי של האדם והטבע הנשקף בחלון את העולם החיצוני. הציור, זה המסתיר את החלון, הוא אותה תערובת פסיכולוגית הנוצרת בתודעתו של האדם.

פרשנות נוספת ליצירה עוסקת ביחסי האדם ויצירת האמנות. הצופה ביצירה מדמיין כי הוא רואה שתי רמות מציאות שונות – ציור וטבע אמתי. אלא שבמחשבה שנייה מתברר כי למעשה היצירה מציגה אך ורק רמת מציאות אחת – ציור. זאת כיוון שגם החדר, גם הטבע הנשקף מהחלון וגם הציור המכסה אותו צוירו כולם בידי האמן. הבנה זו גורמת לצופה להטיל ספק ביכולתו להבין את מה שמוצג לפניו, כי הרי אין כל דרך לוודא שמה שמצויר בציור אכן זהה למה שהוא מסתיר בחלון. יכול בהחלט להיות שאירועים חשובים ומשמעותיים מוסתרים מעינינו על ידי הציור שבחלון.

בניגוד למקובל בסוריאליזם הפיגורטיבי, יצירה זו אינה מציגה אובייקטים ריאליסטיים המוצבים יחד במציאות בלתי אפשרית. להפך, מה שמוצג ביצירה נראה תקין והגיוני בהחלט. התחושה הסוריאליסטית נוצרת כאן רק כתוצאה מההסתרה של החלון על ידי הציור ומההבנה של הצופה כי אינו יכול לדעת אם הציור אכן מציג את מה שנמצא מאחוריו או לא. כך נוצר פער בין ההיגיון הפנימי של היצירה ובין ההבנה והידע של הצופה. פער זה יוצר את תחושת חוסר הנוחות האופיינית לסוריאליזם.

מגריט עסק גם במשמעות האמנותית של היצירה - "שאלות כגון מהי משמעות היצירה הזו? מה היא מייצגת? עולות רק אם הצופה אינו מסוגל לראות את האמת שבציור – רק אם אדם מבין שציור מדויק אינו מציג באופן מדויק את המציאות". למעשה, כוונתו של מגריט היא לומר כי כל משמעות שהאדם נותן לציור או למציאות סביבו אינה אובייקטיבית אלא מושפעת מהלא מודע של אותו אדם ומידיעה מוקדמת שלו על המציאות.

גישה זו, המושפעת מתורת הנפש של הפסיכואנליטיקן האוסטרי זיגמונד פרויד (Sigmund Freud), מאפיינת את תפיסת העולם הסוריאליסטית. האמנים הסוריאליסטים ניסו להביא את הצופה ואת האמן לכדי שילוב בין הלא מודע למודע על מנת ליצור מציאות-על (סוריאליזם) עשירה ומלאה יותר. מגריט עושה זאת כאן באמצעות תהליך חשיבה מודע ומתוכנן הבא לידי ביטוי בפרטים המדויקים של הציור ובמציאות ההגיונית אך המטרידה שהוא מתאר.     

מקורות וקישורים
אתר mattesonart
אתר thedrawers
אתר urbanperipheries
אתר smarthistory
אתר About
אתר humanitiesweb
אתר עיתון הטלגרף
אתר streetdirectory
אתר All-Art
אתר artsconnected

כתב: נעם טופלברג

המצב האנושי I, מתוך אתר ויקיפדיה
המצב האנושי I, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום