על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מרחץ טורקי, ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר Turkish Bath, Jean Auguste Dominique Ingres
1863-1859 מוזיאון הלובר, פריז
 שמן על בד, קוטר  108 ס"מ 

נושא היצירה נשים מתרחצות - העסיק את אנגר ואת בני דורו בווריאציות שונות. היצירה "בית מרחץ תורכי" צויירה כשהיה אנגר בן 82 ונחשבת לאחד מפסגות יצירתו ושיאי העירום הנשי המודרני בכלל. היצירה הוזמנה על ידי נפוליאון בונפארט עוד בשנת 1848 שביקש מאנגר לצייר סצנת הרמון. כאשר קיבל נפוליאון את היצירה יותר מעשור לאחר מכן (1859) החזיר את היצירה כיוון שהיא זיעזעה את אישתו הקיסרית מארי לואיז מאוסטריה (Marie Louise). אנגר המשיך לעבד את היצירה עד 1863 והיא הוצגה לקהל הרחב רק בשנת 1905 בתערוכה רטרוספקטיבית שנערכה לאמן בסלון הסתיו בפריז. היצירה עוררה סערה בקרב קהל הצופים והתלהבות רבה בקרב האמנים האוונגרדים של התקופה כמו פבלו פיקסו (Pablo Picasso).  

הנושא מתקשר למגמת האוריינטליזם שאפיינה את המחצית הראשונה של המאה ה-19. המזרח (אוריינט) הקסים את האמנים, אבל גם אפשר להם להעביר מסרים לגבי העולם המערבי, מבלי להתייחס אליו ישירות. אנגר השתמש בנושא כמוביל אל עולם הזיות ארוטי רחוק וחלומי. התיאור של נשים מן המזרח אפשר לאמנים המערביים להציג תנוחות ותיאורים ארוטיים יותר, שאינם יאים לדמויות נשים מערביות. ביצירה זו הנשים המזרחיות מציגות את גופן לראווה, מתפתלות ומתמתחות אל מול עיני הצופה; אחת מהן יושבת בגבה אל הצופה ומנגנת. בעוד העירום הנשי המערבי המיוצג על ידי אנגר, מבוסס יותר על המודל הקלאסי של ייצוג אלות ונימפות. למשל, ייצוג המעיין.

התיאור של הרמון הנשים במרחץ הטורקי  אינו נובע מהכרות ישירה של האמן עם המזרח אלא מפנטזיות ושמועות. הדמויות עצמן בהירות עיניים ושיער, וחלק מהתנוחות לקוחות ממסורת הפיסול המערבית. האביזרים המזרחיים נועדו ליצור אווירה מזרחית, אך במהותו התיאור אינו אותנטי. ידוע כי אנגר שאב את השראתו ליצירה מעיון במכתביה של הליידי מרי וורטלי מונטגיו  (Lady Mary Wortley Montagu, 1690-1760),  בהם תיעדה את ביקורה בבית מרחץ נשי באיסטנבול בתחילת המאה השמונה-עשרה.

למרות ההתייחסות לנושא לא ממקור ראשון אנגר נאמן לתפיסת המציאות, אך כהרגלו מעוות אותה מעט כדי להגביר את האפקט הרצוי, ובמקרה זה - האפקט הארוטי. הפורמט העגול של היצירה מעניק תחושת הצצה אל עבר בית המרחץ שבו מתוארות דמויות נשים רבות בתנוחות שונות. ריבוי הנשים דוחס את הקומפוזיציה כולה עד כדי מחנק, והן נמצאות בתנוחות שונות של הרהור או עיסוק גופני בעצמן.

היצירה מחולקת לשתי קבוצות עיקריות הנמצאות בשני מישורים שונים: קדמי ואחורי. הדמות המרכזית יושבת בגבה אל הצופה ומנגנת. דמות זו לקוחה כאמור מיצירה אחרת שלאנגר בשם "המתרחצת מולפנסון", וביצירה זו היא מייצגת את הדמות המערבית, הצנועה. תנוחות הנשים האחרות אופייניות גם הן לתיאורי נשים בעירום, הן של אנגר עצמו והן תיאורים ידועים של ציירים אחרים. הקומפוזיציה פתוחה ועמוסה מאוד, אמצעים שאינם אופייניים לניאו-קלאסיקה, כדי להגביר את תחושת ההצצה של הצופה. עם זאת, אנגר השתמש בפרספקטיבה רב מגוזית, הנוצרת על-ידי הקיר הימני והרצפה. הוא גם יצר אלכסונים החודרים פנימה אל עומק הקומפוזיציה על-ידי ארגון הנשים מימין בשורה.

מקורות וקישורים
אתר אנציקלופדיה Y-net
אתר Artchive

אתר all-art
אתר artcyclopedia

אתר מוזיאון הלובר

אתר allart

אתר הגלריה של אולגה

אתר Web Gallery of Art

אתר artble

אתר Webmuseum

כתב: נעם טופלברג

מרחץ טורקי, מתוך אתר ויקיפדיה
מרחץ טורקי, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום