על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


עקדת יצחק, ג'ורג' סיגל Binding of Issac, Segal
1973 ארה"ב

יציקת גבס, 259.08X274.32X213.36 ס"מ

בשנת 1973, ממש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, קרן תל-אביב לספרות ואמנות הזמינה מהפסל היהודי-אמריקני ג'ורג' סיגל את הפסל "עקדת יצחק". סיגל השתמש באנשים חיים כמודלים לפסליו ועטף אותם בתחבושות גבס כך שנוצרה תבנית שאותה ניתן לצקת בחומר או להשאירה להתקשות. האמן פנה לידידו הפסל מנשה קדישמן, וביקש ממנו לבוא ולשמש מודל לפסל יחד עם בנו. קדישמן נזכר: "אני הייתי אברהם ובן היה יצחק. ג'ורג' התקשה מאוד למצוא את התנוחה הנכונה של הזרוע המניפה את המאכלת, תנוחה שתבטא את התנגדותו העזה של האב, שנצטווה להעלות את בנו לעולה" (רסטני, פ., "קדישמן", 1996, עמ' 202).

הפסל מתאר את יצחק שוכב על האדמה הסלעית ומביט מעלה אל אביו, העומד לידו. האב ספק מביט אל בנו ספק מכונס בעצמו ומאגרף את שתי ידיו, כשהסכין מופנית החוצה. על מניעיו ליצירת הפסל אמר סיגל: "אנחנו צריכים עכשיו את אברהם, את האיש שהחליט להפסיק את הקרבת הבנים. שום מלאך לא היה שם. כשהוא עלה להר המוריה הוא החליט שלא יקריב את יצחק" (שפרבר, ד., "ובכי האם יחי לעולמים": הופעתה של שרה בסצנת העקדה באמנות הישראלית, 24/09/08, אתר קולך). סיגל יצר כאן גלגול מודרני של המיתוס היהודי של עקדת יצחק, והפנה ביקורת כלפי מדיניות פוליטית של הקרבת הבנים בשם המדינה וכלפי רוחות המלחמה של התקופה.  

זו לא הייתה הפעם היחידה שבה עסק סיגל בעקדת יצחק. בשנת 1977 הזמינה אוניברסיטת קנת באוהיו, ארצות הברית, את פסל "אברהם ויצחק". הפסל מנציח טבח של ארבעה סטודנטים שנטבחו על ידי חיילי המשמר הלאומי בזמן הפגנה נגד מלחמת וייטנאם, שנערכה בארבעה במאי 1970. בפסל זה מתואר יצחק כנער בגיל גיוס, עירום בפלג גופו העליון, כפות בידיו וכורע על ברכיו כשהוא מביט בתחינה אל אברהם, העומד מעליו כשהוא לבוש וסכין אחוזה בידו בהחלטיות. בשנת 1979 האוניברסיטה דחתה את הפסל בטענה שהוא "מתאר אלימות". מאוחר יותר באותה שנה הוא נמכר לאוניברסיטת פרינסטון, וכיום הוא מוצג מחוץ לכנסייה שבקמפוס.

השוואה בין שני הפסלים מדגימה כיצד השתמש סיגל באותו נושא כדי להציג רעיון הפוך. במקרה של העקדה הישראלית, האב מוצג כנאבק בכל כוחו בציווי של המדינה לשלוח את בנו אל המוות. תנוחת הגוף של קדישמן כפופה, כתפיו שמוטות, עיניו מושפלות ואגרופיו פונים לאחור. לעומת זאת האב האמריקני מוצג כתוקפני, החלטי, הסכין מופנית קדימה והוא נראה כאילו הוקפא במהלך תנועה אל עבר בנו.

סיגל ראה בסיפור עקדת יצחק מיתוס דתי מכונן המבטא גם את חוסר הצדק שבמלחמות כולן. במילותיו: "נושא אברהם ויצחק מבטא את הבסיס המוסרי של האמונות של כולם - את מסורות היהדות והנצרות" (דקל, ר., עקדת יצחק ביצירתו של ג'ורג' סיגל ומלחמת וייטנאם, מותר מספר 15, עמ' 143 - 146).
 

מקורות וקישורים
אתר קרן תל"י
עפרת, ג., הרועה של קדישמן, אתר המחסן של גדעון
שפרבר, ד., "ובכי האם יחי לעולמים": הופעתה של שרה בסצנת העקדה באמנות הישראלית, 24/09/08, אתר קולך
אתר boundandunbound
אתר אוניברסיטת קנת
אתר snowmanonfire
דקל, ר., עקדת יצחק ביצירתו של ג'ורג' סיגל ומלחמת וייטנאם, מותר מספר 15, עמ' 143-146
רסטני, פ., "קדישמן", 1996.

כתב: נעם טופלברג

עקדת יצחק, 1973, תחבושות גבס, מתוך אתר tali-virtualmidrash
עקדת יצחק, 1973, תחבושות גבס, מתוך אתר tali-virtualmidrash
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום