על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


איטליה, הנוף הביתי החדש Italy, the new domestic landscape
1972 מומה, ניו-יורק
בשנת 1972 התקיימה במוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק תערוכת עיצוב שהיוותה ציון דרך בתולדות העיצוב בכלל והעיצוב האיטלקי בפרט. בתערוכה הוצגו עבודותיהם של מעצבים איטלקים בעלי גישות עיצוביות שונות. התערוכה הצליחה לגרום לאוכלוסייה האמריקנית לגלות עניין והתלהבות מהמוצרים ומתרבות החיים האיטלקית. אולם עיקר חשיבותה של התערוכה הייתה בחשיפת דור חדש של מעצבים איטלקים בעלי גישה רעננה וחדשנית לעיצוב הפנים ועיצוב המוצר.

במהלך שנות השבעים באיטליה עבדו זה לצד זה שני מחנות של מעצבים. הראשונים זכו לכינוי "הקונפורמיסטים" - מעצבים ותיקים שיצרו מתוך תפיסה שמרנית שהתבססה על עיצוב מודרניסטי המאופיין באסתטיקה המשדרת יוקרתיות. לעומתם, היו השניים קבוצה של צעירים שחיפשו ליצור עיצוב מסוג חדש. המעצבים החדשים, שנודעו כמעצבים "הרדיקלים", היו פעילים בשאיפתם לתמורות חברתיות ובבחינת אפשרויות מהפכניות בעיצוב. הם ביקשו ליצור עיצוב שלא ישתעבד למנגנונים התעשייתיים, וחיפשו דרכים ליצור מוצרים בלתי שגרתיים המבוססים על דימויים מוכרים ששינו חזותם, תפקודם, או אופן השימוש בהם.

מעצבים כגון אנדראה ברנזי (Andrea Branzi), פיירו גילארדי (Piero Gillardi), "סטודיו 65" (Studio 65), גוידו דרוקו (Guido Drocco), אקילה קסטליוני (Achille Castiglioni), אלסנדרו מנדיני (Alessandro Mendini) וגאטנו פשה (Gaetano Pesce) הם חלק מייצג של דור המעצבים הרדיקלים. רבים מהם יוצגו על ידי חברת "גופרם" (Gufram).

אוצר התערוכה היה אמיליו אמבז (Emilio Ambasz). הוא אסף כמאה וחמישים יצירות של מעצבים איטלקים שנעשו בין השנים 1962 ל-1972, ובנוסף לכך הוציא ספר ובו הסברים מפורטים על העבודות וכמה מאמרים שבהם הדגיש את תרומת העיצוב האיטלקי החדש להלכי הרוח של העיצוב הבינלאומי. במוזאון הוקמו גם "סביבות מגורים" משוחזרות שבהן הוצבו עבודות. "סביבות" אלה ביטאו גישה המדגישה את רעיון הגמישות והניידות. הוצגו רעיונות חדשניים לעיצוב חללי מגורים קלים להזזה וניידים. אלה כללו מעין מכלים מודולריים שהכילו ציוד ביתי ואופיינו בגמישות סידורם והשימוש בהם.

בקטלוג התערוכה כתב האוצר: "מעצבים בימינו זיהו שהאובייקט יכול לשמש כפטיש (FETISH - אובייקט שמשייכים לו סגולות מאגיות), ולכן בזמן עיצוב המוצר מעצבים אלה שואפים להקנות לעיצוב אופי טקסי. המוצר מעוצב כפסל ושואף לתפוס נוכחות גדולה בחלל הביתי. מעצבים אחרים לא מעוניינים בשינוי הסביבה, ולכן הם שואפים להעניק לעיצוביהם אופי טבעי ופונקציונלי. מעצבים חדשניים התייצבו כנגד מעצבים ותיקים ששיקולם הראשון היה ליצור מוצר פונקציונלי ורק לאחר מכן מוצא שצורתו תנבע מתוך הפונקציה. המעצבים החדשים יוצרים צורות חדשות של עיצובים שבהם הפונקציה לא נראית גלויה לעין ואף הצורה נראית מנוגדת לפונקציה. מעצבים חדשים אלה יוצאים נגד האמירה צורה בעקבות הפונקציה, ואף מחפשים דרכים להסתיר את הפונקציה".
המעצבים האיטלקים שהציגו בתערוכה הצליחו לקבע את הטיעון "הכול הולך", כלומר, אין לחשוש מעיצוב פרובוקטיבי העושה שימוש בדימויים מגוונים, בדימויים אדריכליים מן העבר או בדימויים מעולמות אחרים; הצלחת העיצוב נמדדת במידת העניין שמגלים הציבור והתקשורת.

דוגמאות לכמה עבודות שהוצגו בתערוכה: "קאפיטלו", כורסה מעוצבת בצורה של כותרת עמוד קלאסי (1971) ו"בוקה" (1971) ספה בצורת שפתיים שעיצבו חברי "סטודיו 65", ו"קקטוס", מתלה בגדים בצורת קקטוס שעיצבו דרוקו ומלו (Drocco and Mello) (1972). שלוש העבודות הללו נראות כפסלים יותר מאשר כמוצרים שימושיים. כמו כן חדשנותם מתבטאת בשימוש הנרחב בחומרים פלסטיים.

מקורות

Holtmann, Nina Bornsen, Italian Design (1994), Taschen, pp. 88-92.
gufram / the rock furniture


כתב: פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום